ביתי בת ה10 ילדה מאד חברותית ומקובלת עם ביטחון עצמי והרבה עוצמה. בכיתתה יש ילדה שתלטנית שהביטחון והעוצמה של ביתי מפריעים לה כנראה והיא נוהגת להציק לה מידי פעם ולפגוע בה. עד היום לא ראינו לנכון לערב את המחנכת כי הילדה התמודדה עם זה יפה בעצמה אך לאחרונה המצב החמיר וביתי שמה לב שחלק מחברותיה הקרובות מתחמקות ממנה
ואז התברר שאותה חברה מעבירה הודעות לקבוצת החברות הקרובות לביתי שלא יהיו איתה בקשר ומכיון שלאותה ילדה יש הרבה כח הן פוחדות ממנה ומצייתות לה.
ביתי נפגעה מאד אך החליטה שהיא לא רוצה לערב את המורה כי לדעתה זה רק יחמיר את המצב.
מה שפועל לטובתנו בנתיים זה העובדה שאין כרגע לימודים סדירים וכך איכשהוא לילדה הזאת אין השפעה חזקה על שאר ילדי הכיתה
ובעידוד שלנו ביתי פתחה לעצמה קבוצה נוספת שתעזור לה ותתן לה כח והיא אכן עשתה זאת והצליחה אך איכשהוא זה נודע לאותה ילדה וגם הם התחילו לקבל הודעות ממנה
מה שגרם לביטחון של הבת שלי קצת להתערער ולעוצמות שלה להיחלש אני חוששת שאותה חברה כבר מצליחה להשיג את המטרה שלה..
חייבת לציין שהילדה שלי מתוקה ומקסימה ויחד עם המעמד הגבוה שלה היא אף פעם לא פוגעת בחלשים והיא לא מצליחה להבין מה גורם לילדה אחרת לפגוע בה כל כך ללא סיבה...
אני אובדת עצות לא יודעת מה עושים במקרה כזה ואם כדאי לערב את המחנכת או שאולי באמת זה רק יחמיר את המצב.
ניסיתי להתיעץ עם אבי שעבד בחינוך בעברו והוא טוען שביתי ילדה חזקה ושאם ניתן לה להתמודד ללא התערבות המחנכת זה יעשה לה רק טוב והיא תצא מזה מחושלת וחזקה יותר
אני כל כך מתלבטת
אשמח לקבל הכוונה
המון תודה
שלום מיכל.
חרם הוא תופעה חברתית שהיא אלימה במהותה. בהתאם, אני חושבת שצריך להתייחס להתנהגותה של בת כיתתה של ביתך כאילו היתה אלימות פיסית המופנית כלפיה ובהתאם- לפעול קודם כל לעצירתה גם אם ביתך מרגישה שהיא שהיא בעלת כוחות ויכולות לשאת את המצב. העובדה שהיא בעלת כוחות אלו אמנם מרשימה ומעוררת הערכה, אבל האקט האלים כלפיה מחלחל גם כך ואין סיבה שתסבול זאת. בסיטואציה הנוכחית, אני חושבת שכדאי לפנות לאמה של אותה ילדה ולהזמין לדיאלוג ולחשיבה משותפת על דרך להפסקת הפגיעה בביתך. כדאי לפנות באופן "חיובי" שמזמין לדיאלוג ושיתוף פעולה אך בו זמנית להעביר מסר שההתנהגות חייבת להפסק. חשוב כמובן לשתף את ביתך ולא לפעול מאחורי גבה אך בו זמנית להעביר מסר ברור לפיו את אמה ועלייך לשמור עליה גם אם היא מרגישה שיכולה להתמודד בכוחות עצמה. במקביל, כפי שנשמע שאת כבר עושה, חשוב ללוות את התהליך ולתמוך כל הזמן, להישאר עם יד על הדופק ולפעול לשימור וחיזוק קשרים חברתיים.
ליטל
.jpg)
