דייקת בדברייך.
באמת רציתי והייתי צריכה שתזכירי לי את האמון והתקוה.
כי אני מפוחדת.
אני באמת באמת מפחדת שאי אפשר יותר לעזור לי.
אני מפחדת ממש
שלום לך.
אני מבינה. את יודעת, אני לא צריכה לומר לך כמה קשה הכניסה לתהומות הנפש. אבל כפי שכתבתי לך, לפעמים דווקא המקומות בהם מתעוררת אימה הם המקום בו אפשר גם לזוז, לצמוח, לשנות.
שמרי על התקווה ועל עצמך,
ליטל
.jpeg)
