שלום גלית,

אם אני מבינה נכון, נשמע לפי שאלתך שרצית להעלות את שאלתך לדיון כללי - אך פורום זה אינו פתוח למענה של כל המשתתפים אלא רק למענה שלנו הפסיכולוגיות. 

את שואלת שאלה גדולה, שאין עליה תשובה פשוטה וכמובן התשובה אישית ביחס לכל אדם. אני מבינה מדבריך שאת מרגישה מוצפת על ידי דאגה לאחרים ואולי תוהה כיצד לדאוג לאחרים מבלי לוותר על דאגה עצמית ועל הרצונות שלך. זו שאלה מאוד משמעותית וחשובה, שמעלה שאלות לגבי גבולות האמפתיה. אם תהיי מעוניינת בכך, תוכלי לחקור במסגרת טיפול נפשי את האופנים בהם את מקדישה את עצמך לאחרים אך לא מצליחה לדאוג לעצמך, במידה וזה המצב. אני מאמינה שטיםול יכול לתמוך באפשרות להגיע למצב מאוזן יותר, בו את לא מוותרת על דאגה לאחרים, אך מצד שני משאירה מספיק מקום גם לדאגה עצמית.

בהצלחה,

יעל