שלום.
אני במצב דיסוציאטיבי. די ריאליזציה/פרסונליזציה.
לא נוטלת תרופות.
בטיפול פסיכודינמי, על רקע C-PTSD
לאחרונה בפרט מרגישה שהעצמי שלי הוא כמו חיה מתרוצצת בכלוב, חשה רצון לשאוג ממש כמו חיה.
חשה פעמים רבות שאני צריכה לשמור חזק על החיה (אני) שלא תברח מהכלוב (הגוף) כי אם זה יקרה, זה השלב של היציאה מהשפיות.
לא מבקשת אבחון כמובן, רק נקודת מבט.
אפשר?
תודה מראש!
שלום לך,
את מתארת חוויה מאוד לא פשוטה, פחד מיציאה מהשפיות, מאובדן תחושת העצמי. נשמע שאת יודעת לתאר את מצבך באופן מאוד ברור ומודע, וכי את מזהה קשר בין הרקע הטראומטי למצב הנוכחי. אני שמחה לשמוע שאת נמצאת בטיפול ומקווה מאוד שהמטפל/ת מודעים למצב ונמצאים עם יד על הדופק לגבי מצבך הרגשי. אם לא, אני מאוד מעודדת אותך לשתף ככל האפשר בתחושות שאת מתארת, שכן חשוב שהמטפל/ת יהיו מודעים לכך.
אני מציעה לך להמשיך לשים לב לתחושות הללו, לשתף בהן, ולא להישאר איתן לבד, אך לצד זאת לנסות שלא להיבהל מהחוויה שעולה, שכן הבהלה עצמה יכולה להחמיר את המצב. כמו כן, במידת הצורך תוכלי לשקול שילוב של טיפול פסיכיאטרי ביחד עם המטפל/ת.
בהצלחה,
יעל
.jpg)
