ליטל, את תמיד אומרת שרק המטופל יכול להחליט לגבי הפסקה / המשך של טיפול פסיכולוגי. הסברת לי זאת פעמים רבות, והבנתי והסכמתי איתך.
אבל יש לי בעיה-
אני שוכחת אחרי זמן קצר מאוד (ממש תוך שעות או ימים) את הרגשות הכואבים.
יכולה לחזור מילה במילה על כל מה שהיה בפגישה, אבל לא מרגישה כלום לגבי זה!
כאילו שאני מספרת סיפור מעניין/ משעשע/ משונה שקרה...
זוכרת שהרגשתי שהנפש שלי התרסקה לרסיסים בגללה, זוכרת שחששתי באמת שאני לא אצליח להרים את עצמי יותר בגללה, זוכרת את כל זה בשכל, אבל לא מרגישה!
ולעומת זאת את תחושת הקשר החזק אני כן ממשיכה להרגיש.
וזה מאוד מבלבל ופוגע ביכולת השיפוט שלי.
זו תופעה מוכרת?
שלום חניתה.
אני חושבת שאלו שאלות חשובות שמקומן בטיפול החדש שלך, ולא בשאלה "תיאורטית" בפורום. תחילת קשר טיפולי חדש, ובפרט בנסיבות בהן פנית, יכולה להיות מטלטלת ולעורר חרדות רבות אך חשוב לא לפתור אותן בתיאוריה או מהראש, דרך הפורום, אלא לתת מקום לעיבוד והתבוננות בהן בטיפול, וכך להשתמש בהן כמנוע לעיבוד וצמיחה.
ליטל
