בהמשך לתשובתה של פלג, אני מבהירה, ניסיתי מס' פעמים לעניין אותה גם בטיפול באמצעות מאמן, קב' תמיכה, ועוד, אבל היא מתנגדת, בכלל לפי דעתה אין לה שום בעיה. מתכחשת ומתנגדת באופן מוחלט. אני לא מבינה מדוע, אך זהו המצב. כשפניתי לפסיכיאטרית, היא אבחנה שיש לה בעיות באישיות. אני מאוד משתדלת לא לאומר ללכת לטיפול, אבל הדבר מאוד מתבקש. אנחנו כבר שנים במצב הזה אבל שום דבר לא קורה מלבד היותה בודדה מאוד, וכן תקועה. גם כל ה"ניסיונות" שלה כביכול למצוא בן זוג, הם נראים מאוד מעושים ולא אמיתים. אני מאוד מעוניינת להגיע אליה, ולהביא אותה למצב שהיא תבין שהטיפול רק יעזור לה. ועל כן אני פונה אליכם לעזרה.
שלום לך.
כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת, הרצון בשינוי וטיפול אינם יכולים לבוא מבחוץ אלא מהאדם עצמו ולכן אני לא רואה דרך לגרום לביך לראות את הדבריך בדרכך ולפעול כפי שאת מוצאת לנכון (גם אם את צודקת לגמרי בהנחתך שיש קושי ושטיפול יכול לסייע...). מה שאפשר לעשות הוא להוות סביבה תומכת, מכילה ומקבלת של הקשיים ולכוון לבניית קשר ושיח משמעותיים סביבם. ככל שביתך תחווה אותך כתומכת, מחוברת לכאבה (ולא לכאבייך) ומכירה בבחירותיה- כך גדל הסיכוי שדברייך יגעו בה ואולי, עם הזמן, אף יתגבשו לכדי פנייה לטיפול.
ליטל
