שלום. אני כרגע בטיפול פסיכולוגי.
ובערך לפני חודש העליתי בפני המטפלת את הפנטזיה והצורך שלי במגע ( לא מיני) אלא חיבוק, לחיצת יד וכדו' בסיום מפגשים (בעיקר אחרי תכנים טראומטיים יותר).
בפועל, התייחסנו לכך ממש מעט וגם כשהתייחסנו לעניין דיברנו יותר על חוויות העבר ולא על הצורך עצמו.
רציתי לשאול, האם יש כלל ברור בנוגע למגע בטיפול פסיכולוגי?
האם יש מטפלים שכן מאפשרים זאת?
תודה מראש על המענה.
שלום אפרת,
לפי כללי האתיקה של הפסיכולוגים, קיים איסור מחמיר על מגע בעל אופי מיני בטיפול (כמובן). עם זאת, לגבי מגע שאינו בעל אופי מיני (וכמובן רק כזה שמשרת את צרכי הטיפול, לדוגמא, לחיצת יד או חיבוק) הדעות חלוקות והעניין נתון לפרשנות אישית ולגישה הטיפולית. יש מטפלים שיאפשרו חיבוק, כמובן רק כאשר זה נעשה בהסכמה מלאה וללא ניצול של המעמד של המטפל/ת ועם דגש משמעותי על הצורך של המטופל/ת באותו רגע. תחום המגע הוא תחום מורכב ויש מטפלים רבים שימנעו ממגע בכל מקרה, מתוך גישתם. לעומת זאת, יש מטפלים שירגישו בנוח להציע חיבוק בסיום הטיפול במידה והם מרגישים שיש לכך ערך טיפולי. אני מציעה להעלות את הנושא מול הטפלתבצורה ברורה יותר, בכדי להבין מה עמדתה. אם את מרגישה צורך בחיבוק שכזה, ייתכן שתוכלו לבחון את המשמעות של החיבוק עבורך ואולי המטפלת תוכל לראות בכך ערך גם היא ולשתף פעולה, תלוי בגישתה וכן בהתרשמותה המקצועית במקרה ספציפי זה.
בהצלחה,
יעל
