אני בת 16 ואני בתקופה של המון מבחנים ועבודות, אני מרגישה כאילו הכל סוגר עליי, אני לא מצליחה להתרכז במה שאני עושה בלי לספור בראש כמה זמן נשאר יש עד שאצטרך לעבוד על משהו אחר, אני מרגישה חרדות. התחלתי לפתח מנהג כזה של לדפוק את הראש בקיר, חלש לא חזק. אני נוטה גם לברוח לטלפון, העיקר לא ללמוד, פעם הרגשתי שאכפת לי והייתי מסוגלת לשבת ללמוד והיום אני מרגישה חולשה כזאת מבכלל לנסות, אני יושבת ואחרי דקה אני מתחילה לומר לעצמי אני לא יכולה יותר. אני מתחרפנת מזה. ואני לא יכולה ללכת לטיפול פסיכולוגי בנושא בגלל שאין לי טיפה של זמן. אז בבקשה, עצה שלא קשורה לטיפול.
היי מיכל,
אני מבינה שאת נמצאת בעומס מאוד גדול ושאת חווה חרדה ומתח גדול. ראשית, חשוב שתדעי שחרדה סביב לימודים וסביב מבחנם היא נפוצה ביותר ושניתן לקבל עזרה ולהרגיש טוב יותר. לפני הכל, חשוב מאוד שתשתפי מבוגר שאת סומכת עליו במה שקורה לך ושלא תישארי לבד עם החוויה הלא נעימה הזו ועם התמודדות שכזו. כתבת שאין לך טיפה של זמן. עם זאת, אני מניחה שכשאת סובלת מחרדה ולא מצליחה להתרכז וללמוד מתבזבז זמן רב בו את לא מצליחה לעשות את מה שרצית/היית צריכה לעשות. לפעמים, נראה שאין בכלל זמן דווקא כשחווים מתח וחרדה, ולכן, בכדי לאפשר לך לחוות פחות מתח וחרדה ובהתאם להרגיש שיש לך יותר זמן ומרחב, דווקא צריך לפנות קצת זמן לקבלת תמיכה רגשית.
תמיכה רגשית מתאימה תוכל לעזור לך גם ללמוד כיצד לנהל את הזמן טוב יותר וכיצד להתמודד עם עומס. מאחר ואת רק בת 16, נשמע לי שאם את מרגישה שאין לך זמן בכלל ייתכן ויש עליך עומס מוגזם, ויש מקום לחשוב גם באיזה אופן ניתן להקל עליך ולפנות יותר זמן בשביל פעילויות מרגיעות ומהנות.
למרות שאת מרגישה שאין לך זמן לכך, אני סבורה שאין דבר חשוב יותר מקבלת תמיכה רגשית כשחווים מצוקה, ובעיני זה צריך להיות בראשית סדר העדיפויות במידה ויש סבל כה משמעותי. אני מקווה שתוכלי לפנות לתמיכה מצד בני משפחתך וכן שתוכלי לפנות לטיפול נפשי מתאים.
תרגישי טוב ובהצלחה,
יעל
