אני נמצאת בטיפול מזה שנתיים כמעט וחצי אצל אותה מטפלת.
מתחילת הטיפול היתה התנהגות של המטפלת שהפריעה לי מאז ומתמיד.
בהתחלה לא דיברתי על זה ולא הבאתי את זה לשיח אבל לאט לאט פתחתי את הנושא והעניין מדובר ביננו הרבה. אציין כי לפני תקופה לקחתי הפסקה מהטיפול ביוזמתי, וכתבתי לה מה מפריע לי בהתנהגות שלה עד כדי שאני שוקלת ברצינות לעזוב את הטיפול. כשהיא הבינה שהעניין רציני עד כדי כך היא השתדלה יותר לקחת את הדברים לתשומת ליבה ולשנות כדי שיהיה לי טוב בטיפול, היא טוענת שלדעתה זו טעות שאעזוב כעת.
השאלה שלי היא - הדברים האלה עדיין קורים. זה כנראה חלק מהאופי שלה וכמה שהיא תנסה לשנות למעני, עדיין זה כנראה תמיד יהיה שם. האם נכון לעזוב במצב כזה את הטיפול? לדעתי ההתנהגות שלה פוגעת בטיפול ומונעת ממני להתקדם. בגדול אסביר - עיקר הבעיה שלי זה שהיא נוהגת להביא את עצמה, את הדעות שלה והחשיבה שלה לפני שהיא שומעת אותי ומבינה עד הסוף, להרגשתי הרבה פעמים היא מריצה אותי קדימה בהילוך מהיר בלי לתת לי את הזמן לעבור את התהליכים שלי בקצב שלי. העניין הזה מפריע לי בהתקדמות שלי בטיפול וכמה שדיברנו על זה והיא נזהרת, עדיין כשזה קורה לה ספונטנית זה מאד מאכזב אותי ומוציא לי את כל הרוח מהמפרשים ומהטיפול. אני מבינה שלא אוכל לשנות אותה כי זו היא, וזה חלק אחד בה. יש בה עוד הרבה חלקים שכן טובים לי השאלה אם נכון לי להשאר כשלדעתי זה פוגע באיכות הטיפול.
מעניין אותי מה דעתך.
שלום לך.
באופן אישי אני מאמינה שאחד הדברים החשובים ביותר בתהליך הטיפולי הפסיכודינמי הוא בניית מצע לכך שהמטופל ילמד את נפשו ויניע את התהליך הטיפולי באופן עצמאי ויצירתי. במובן זה, הנושא שאת מתעקשת עליו הוא בעיני מהותי והתעקשותך חשובה ונכונה, גם אם במחיר סיום הטיפול, במידה ושיח על הנושא אכן לא מצליח להביא לשינוי. בוודאי לא קל לקבל החלטה כזו, ובפרט כאשר את מודעת ומחוברת גם למעלותיהם של הטיפול והמטפלת, אך עמדתי האישית היא שהטיפול צריך להיות קודם כל "של המטופל" ולא "של המטפל".
לצד זאת, חשוב לי לסייג ולומר שלא פעם דינמיקות שנוצרות בטיפול ומעכבות את התפתחותו האישית של המטופל אינן נובעות רק ממגבלה ואופי של המטפל אלא קשורות (גם) בהשלכות של המטופל על המטפל הנובעות מגורמים רגשיים שונים, ומשחזורים של דינמיקות מוקדמות בקשר הטיפולי. במילים אחרות, חשוב לנסות ולהבחין האם מדובר בעיקר במגבלה/תכונה של המטפלת או בחומר נפשי שאת מביאה איתך ובא לידי ביטוי בקשר הטיפולי. במקרה הראשון, אני חושבת שיש מקום לחשיבה על סיום הטיפול ואילו במקרה השני יש מקום להמשך עיבוד של הנושא בתוך הטיפול. לא תמיד קל להבחין בין השניים, ונדמה לי שקריטריון שיכול לסייע הוא בדיקה האם השיח הטיפולי על הנושא מביא להעמקת הבנתך את עצמך ולהעשרת השיח- או לא. בכל מקרה, גם אם תחליטי לסיים אני ממליצה לאפשר לעצמך תהליך סיום שיאפשר עיבוד ו"סגירה" של הנושא.
ליטל
