אני מרגישה שהגעתי למבוי סתום.
לא מבחינת המציאות אלא מבחינה רגשית/נפשית.
אף על פי שגם המציאות בעייתית מהרבה בחינות.יש הרבה בעיות.
אני גם מרגישה שאני מרמה את המשפחה שלי.
מתנהלת כאילו הכל רגיל אבל בראש מתלבטת אם להמשיך להיאבק או להתאבד וזהו.
(אני לא בדיכאון)
שלום לך,
אני מאוד מצטערת לשמוע שכך את מרגישה. נשמע שאת חווה כרגע ייאוש ותחושת חוסר אונים, אבל חשוב שתזכרי שתמיד אפשרי וחשוב לפנות לעזרה. יש רגעים בהם זה מרגיש בלתי אפשרי, למרות שבאמצעות התמיכה המתאימה אפשר בהחלט לחוות הקלה. אני מאוד מקווה שלא תתייאשי, ושתפני לעזרה, ושאולי תוכלי למצוא את הדרך לשתף את בני משפחתך בחוויה שלך. אני חושבת שמאוד חשוב לא להישאר לבד עם תחושות כה קשות. אני מחזקת את ידיך ברגע קשה זה, לפנות לעזרה בכל דרך בה את מרגישה שאת מסוגלת, לשתף, ולהיתמך על ידי מי שניתן ומאמינה שתוכלי להרגיש טוב יותר בהמשך.
תרגישי טוב,
יעל
.jpeg)
