אני כל הזמן מפרשת אותה ורוצה לדעת למה היא מתכוונת בכל שאלה שהיא שואלת. הרבה פעמים אני מרגישה צורך ורצון לעזור לה, על אף שהיא לא משתפת אותי בעניינים שלה. פשוט סתם כך בין השורות אני מרגישה אותה אולי אני טועה וזה הצורך שלי לעזור לאנשים. כשהיא הודיעה שלוקחת חופש כי היא מחתנת את הבן שלה הרגשתי שהיא לא ממש מאושרת ורציתי מאד לעזור לה. למה? אני הרי המטופלת ובאתי לקבל עזרה.
שלום שלומית. את מעלה תחושות ושאלות משמעותיות לגבי חוויה רגשית המתעוררות בך בקשר הטיפולי, ואני חושבת שלא כדאי למצות את ההתבוננות בנושא החשוב כאן, בפורום, אלא לפתוח אותו מול המטפלת ולברר אותו יותר לעומק. התבוננות משותפת במתרחש ביחסים הטיפוליים היא פעמים רבות "חלון" לרבדים נפשיים מעמיקים ובהתאם, ההתבוננות בהם תורמת לתהליך הטיפולי, לחיזוק הקשר ולהעמקת ההתבוננות בנפש המטופל. ליטל
