בתחילת הדרך, לא ידעתי לדבר ואם היתה מתבטלת פגישה לא שאלתי אם יש לה זמן אחר. מחקתי דקות מלוח השנה עד מועד הפגישה הבאה. אחר כך בחלוף השנים הבינה שכדי להפגש בשבוע, שתי פעמים. לעיתים אם היה מאוד קשה גם שלוש, פה ושם היה יוצא. אבל ככל שעברו השנים מצאה בי פחות עניין ויום אחד הודיעה: עד כאן!! יותר לא נוכל, גם אם מאוד תרצי לפגש פה ושם שלוש פעמים, זה לא מעשי!! זה מה יש תלמדי להסתדר אחרי הכל ליוותי אותך די והותר!!! נפגעתי מאוד, עד עמקי נשמתי, ועזבתי בזעם את המטפלת שהיתה שלי! עדיין כועסת.
שלום סתיו. שינוי תדירות המפגשים הוא נושא עדין ורגיש שאכן נוגע לא פעם בסוגיות של קרבה וביטחון. במובן זה, אני מתארת לעצמי ש"דחיפה" של המטפלת לצמצום תדירות המפגשים יכולה להיות מטלטלת וכואבת מאוד. לצד זאת, אני חושבת שלא כדאי "לפוצץ" את הקשר אלא לתת מקום למה שקרה ביניכן, לעבד ולהבין יותר. כפי שאת בוודאי יודעת מנסיונך, במקרים רבים עיבוד של חוויות בקשר הטיפולי, גם אם מדובר במשברים והתנגשויות, יכולים להביא גם להקלה וגם להתקדמות וגילוי רבדים נפשיים נוספים. לאור זאת, אני מציעה ומקווה שתמצאי את הכוחות להיפגש עם המטפלת ולהתבונן יחד בהתרחשות. ליטל
