שלום,
הייתי בטיפול במשך 8 שנים ואוטוטו עובדת שנה מאז הסיום ואני עדיין מוצאת את עצמי מתגעגעת למטפלת.
בהתחלה התייחסתי לזה כמו תהליך אבל אבל זה לא לגמרי נכון כי המושא עדיין קיים.
אני מרגישה שהחסר משפיע על ההתנהלות שלי, אני מרגישה חוסר כח. לא פיזי אלא נפשי שמשפיע על הפיזי.
מתלבטת בעצמי מה הכי טוב לעשות, לחזור למפגשים?, לא לחשוב על זה בכלל.
ללכת לטיפול אחר לא בא בחשבון.
בברכה
אני
שלום לך.
ראשית, תהליך אבל יכול להתקיים לא רק סביב אובדן ממשי אלא גם סביב אובדנים סמליים כמו פרידה, פיטורים או- כמו במקרה שלך- אובדן של פונקציה ייחודית בחייך אותה מילא הטיפול. איני יודעת לומר האם התחושות שאת חווה הן חלק מהתהליך אבל נורמלי או ביטוי לכך שצורך בטיפול עדיין קיים ולכן, אולי כדאי לקבוע עם המטפלת פגישה/ות התייעצות כדי לברר יותר לעומק האם ומה את צריכה, ומשם להחליט כיצד להתקדם.
ליטל
.png)
