שלום שושי.
קודם כל, אני חושבת שכדאי לוותר על התקווה "לעזוב בלב שלם". עזיבה בלב שלם מתאפשרת בדרך כלל רק כשהקשר אינו עמוק ומשמעותי- ברגע שמדובר בקשר חשוב ויקר, העזיבה תמיד מורכבת יותר. במובן זה, אני חושבת שלא כדאי להאיץ בעצמך אלא לקבל את הצורך שלך לחשוב ולעבד.
מעבר לכך, אני חושבת שאת שואלת שאלה חשובה לגבי מה שקרה בקשר, ואולי התבוננות בה יכולה לסייע לך בקשרים עתידיים: אני מציעה לבדוק, עד כמה שאפשר, מה בקשיים שבמערכת היחסים קשור בך ומה בפרטנר שלך ובמידה ואת חושבת שיש דפוסים או קשיים שאת מביאה איתך, כדאי לנסות לחקור אותם יותר לעומק, בינך לבין עצמך או בטיפול פסיכולוגי. למשל, האם נושא הבגידה הרגשית מוכר לך מקשרים נוספים? האם את יכולה להצביע על דפוסי קשר או התנהגות אשר קשורים בבחירה שלך בקשר מסוג זה או באופן בו התפתח?
במילים אחרות, אני מציעה לרתום את הפרידה הכואבת להתבוננות עצמית, ובמידה ותרגישי שאת מזהה קשיים או דפוסים שלך שמביאים לבחירה וניהול קשרים פוגעים, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי להבין את הדברים לעומק ולבסס יכולת לקשרים מספקים יותר.

ליטל