אני עוברת תקופה לא קלה בחיי ואני חשה דכדוך חוסר אנרגיה אין גם עם מי לדבר חוץ מהפסיכולוגית שלי אני לוקחת תרופות פסיכיאטריות ולמרות זאת אני מרגישה מצב רוח ירוד. מבחינת המשפחה חוסר מסגרת הכול ביחד. מה עושים?
שלום דפנה.
אני מצטערת לשמוע על התחושות הקשות, אך נשמע שאת עושה כמיטב יכולתך לטפל ולשנות. תהליכי טיפול, ובפרט טיפול פסיכולוגי, הם תהליכים ממושכים ושלב הביניים בו מתחילים לטפל אבל עדיין אין פירות לתהליך הוא שלב לא פשוט. יש סיכוי טוב שהדברים ישתנו עם הזמן, אבל כפי שאת מתארת לא קל לשאת את התחושות בינתיים. לאור זאת, אני חושבת שמה שאפשר לעשות כרגע הוא בעיקר "לנשום עמוק" ולא להיבהל מכך שהתהליך לוקח זמן ובו זמנית- לנסות למלא את זמנך בפעילויות חיוביות- התנדבות, ספורט, הרצאות- כל פעילות ישכולה לסייע לך בביסוס שגרה מסוימת. אני מאמינה שעם הזמן, החזרה לשגרת פעילות מסוימת והטיפול יתנו את אותותיהם והתחושה השלילית תשתפר.
כמו כן, מאחר וציינת שאין לך עם מי לדבר על הדברים, כדאי לבדוק האם יש דרך להרחיב את מעגלי התמיכה שלך- האם יש אנשים שאת מוכנה ויכולה לשתף במצבך? האם שקלת להיעזר בקווי תמיכה וסיוע אנונימיים ברגעי משבר?
במקרים רבים עצם השיתוף מביא להקלה.
ליטל
