שלום ליטל
היום צרחתי בטלפון על מזכירה רפואית כיוון שלא הסכימה (טענה שאין ביכולתה) להקדים תור עבור אמא שלי לאחד הרופאים שמטפלים בה.
אחרי שצרחתי עליה (לא קיללתי ולא ניבלתי את הפה. רק צרחתי) והשיחה הסתיימה לקח לי המון זמן להירגע. התחרטתי והתביישתי שהגעתי לרמה כזאת . הרגשתי שאיבדתי שליטה.
חשבתי לעצמי שרק אנשים עם בעיות נפשיות יכולים להגיע לרמה כזאת.
האם הצרחות ששמתי על המזכירה מעידים שיש לי בעיה נפשית? ביומיום שלי אינני מגיעה לרמות כאלו. זה קורה בעיקר מול מוסדות בריאות , כאשר בני משפחתי זקוקים להם.
שלום יונה.
צרחות על אדם אחר אינן מעידות על בעיה נפשית, ובפרט כאשר הן מלוות בעיבוד, חרטה והבנה כי זו לא דרך ההתנהגות האידיאלית.
סביר להניח שהצרחות וחווית אובדן השליטה מעידות בעיקר על התסכול וחוסר האונים שלך- במצבים אלו, למרבה הצער, יש נטייה "לגלגל" את התחושה הקשה אל אדם אחר, במקרה זה המזכירה. לכן, אני חושבת שלצד הצער, ובקשת סליחה אם מדובר באדם שאת בקשר איתו, כדאי להתמקד בעיקר בבדיקה האם את עצמך צריכה יותר תמיכה וסיוע, מקצועית או מבני משפחה, לנוכח ההתמודדויות הרפואיות (ואולי גם אחרות) שמלוות אותך כרגע.
ליטל
.jpg)
