ערב טוב
אני ובן זוגי גרים כשנה ביחד אחרי כמה פעמים שנפרד ממני בטענות שונות ..הפעם הזאת היא הכי ארוכה כשנה..אנחנו גרים ביחד עם הילדים שלי..בתחילה הכל היה כמו חלום שיתגשם הגבר של חיי חזר אליי והפעם בלי חרטות..אבל כמעט כל יום מריבות שבאות מיוזמתו ..כל דבר מכעיס אותו..האדישות שלי..אי חינוך שנתתי לילדים..מרגיש שאני כמו מקפיא שלא מביעה שום רגש..רציתי לציין שקשה לי להביע רגשות אבל אני מביעה אותם בצורות שונות..אם הוא אומר לי שאוהב אותי אני אומרת לו שגם אני..דואגת לו כל הזמן..מצד שני הוא לא תומך כלכלית אני משלמת את החשבונות את השכירות קניות נסיעות אפילו לא נוהגת באוטו שלו..את האוטו שלי הוא מנסה למכור בטענה ששתי מכוניות אלו הוצאות גדולות ..קניתי את האוטו בעידוד שלו ועכשיו לא נוהגת בכלל והוא נוהג באוטו שלו..הוא לא מדבר איתי כחודשיים..אני יודעת שהוא מצפה שאפנה אליו..אבל כל הויכוחים נובעים ממנו שום דבר לא משביע אותו..הוא אומר שזה ביקורת בונה..אבל איזה בונה שזה לעיתים תכופות..כל הפעמים שהוא עזב ורב איתי לפני חשבתי שזה תרוץ טוב לעזוב אותי אבל אני חושבת שאולי זה האופי שלו.
אני כבר לא יודעת מה לעשות..חודשיים רצוף בלימשיחה בלי חיבוק כמו שני זרים ועל מה?על כלום..לא אשכח את כל הפעמים שהשאיר אותי בוכה שעזב אותי ..לא יודעת..אשמח לקבל את הצעתכם
שלום מירי.
את מתארת בו זמנית זוגיות קשה ומכאיבה, והיקשרות ואהבה חזקות. שילוב זה מעיד בדרך כלל על כך שהדינמיקה הזוגיות משחזרת ומבטאת דפוסי יחסים כואבים וקשים שכל אחד מבני הזוג נושא עמו עוד משלבי חיים מוקדמים. בהתאם, דפוסים אלו אינם נוטים להשתנות מעצמם אלא להתקבע ולהחמיר. לאור זאת, אני חושבת שכדאי לפנות בהקדם לטיפול זוגי או לטיפול פסיכולוגי פרטני בו אפשר יהיה להבין יותר לעומק מה קורה בקשר הזוגי, ומתוך כך לקבל החלטות ולערוך שינויים באופן חופשי ועמוק יותר.
ליטל
