שלום
מגיל קטן יחסית על פעם שהיו מעצבנים אותי ממש ברמות קשות בעיקר המשפחה ...לא חברים....ועד היום ( נדיר מאוד אבל קורה לאחרונה קצת יותר) אני מרביצה לעצמי או נותנת אגרופים לשולחן או לארון ובוכה כמו לא יודעת מה.ככה מרגיש לי טוב לפרוק
כשהייתי קטנה הייתי שורטת את עצמי עם הציפורניים או אני סוגרת אגרופים חזק או מושכת את עורי איפה שאפשר למשוך.
לא יודעת למה אני עושה זאת...ממש מרגישה משוגעת לחלוטין מופרעת...משהי לא נורמלית.ואני ממש מתביישת להיות כזו.
למה אני עושה ועשיתי את זה?
שלום לך.
קודם כל, הכאבה ופגיעה עצמית מסוגים שונים ברגעי מתח וכעס אינה תופעה נדירה ובמובן זה, גם אם יש לך קושי מסוים ברגעים אלו, את וודאי לא מופרעת או "לא נורמלית".
פנייה להכאה עצמית סביב קונפליקטים ורגשות כעס עשויה לנבוע ממגוון רחב של גורמים, אך במקרים רבים היא נובעת מקריסה זמנית של היכולת לחשוב, לדבר ולתקשר עם עצמנו. כעסים מול בני משפחה עשויים להיות חוויה מאוד לא נעימה אשר פותחת פצעי עבר ונוגעת בדינמיקות מכאיבות מאוד וכאשר חוויה מכאיבה זו אינה מדוברת, מעובדת ומובנת מספיק, הנפש לא מצליחה להכיל אותה ולווסת אותה ולכן ההרגשה היא שהדרך היחידה להתמודד היא דרך הגוף, ובאופן ספציפי דרך ההכאה העצמית. לכן, אני חושבת שאם את רוצה לשנות את התנהגותך בהקשר זה ולהרחיב את היכולת שלך לווסת את עצמך ולהבין מה קורה בנפשך ובקשרייך המשפתיים, אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי. הטיפול יסייע לך לעבד את הרגשות והחוויות ויש סיכוי סביר שעיבוד זה יהפוך את העימותים המשפחתים לדבר שהנפש יכולה לשאת, ולכן גם הצורך בפנייה להכאה עצמית ירד.
ליטל
