סליחה, אבל אני לא מבין משהו: אם בנאדם למד לתואר שני בפסיכולוגיה הוא לא צריך לבוא מוכן לאפשרות שאולי אחד המטופלים שלו, לחלוטין בלי כוונה, יתעלל בו מבחינה נפשית? אם זה היה בכוונה זה כבר סיפור אחר...
שלום אבנר.
לעתים, ובפרט בטיפול באנשים שחוו מערכות יחסים פוגעניות בעברם, אכן מתעוררות בקשר המטפל-מטופל דינמיקות המשחזרות חוויות של התעללות. במצבים אלו, בהנחה שאין מדובר במצב של סיכון ממשי למטפל, על המטפל לפעול באופן אותו הוא תופס כמקדם ביותר לתהליך הטיפולי. לעתים דרך זו תהיה של הצבת גבולות ולעתים של הכלת ה"התעללות". הכל תלוי באופן בו המטפל מבין את התהליך הטיפולי ואת טובת המטופל וכמובן- בין אם ירצה בכך ובין אם לא- בהתאם לגבולות יכולתו האישיים-מקצועיים.
אני משערת, מתוך דבריך, שאתה חווה חוויה לא פשוטה עם המטפל/ת שלך בהקשר זה וממליצה בעיקר לתת לדברים זמן ומרחב, ולהמשיך להתבון עליהם. אם דינמיקה זו עלתה בטיפול שלך, היא כנראה חשובה וראויה להתבוננות וחשיבה מעמיקים.
ליטל
