היי ליטל,

קצת קשה לי להעביר בדיוק ויתכן וזה לא המקום ולא תוכלי לענות, אבל אנסה ואולי בכל זאת תוכלי לעזור.

אני סטודנטית, נמצאת בקשר בריא ואוהב עובדת ומתנדבת במספר מסגרות ובאופן כללי מתפקדת היטב.
אבל בפנים קשה לי. המון ביקורת עצמית ותובענות, קושי לקבל כישלון, סטרס, אירועי עבר שלא שיחררתי ואולי בעקבותם הופיעו תסמינים גופניים.
אבל אני מרגישה שעיקר הבעיה שלי היא הקושי בויסות הרגשי. אני חווה דברים בעצמות חזקות מאד, בוכה בקלות יחסית (רק בסביבה בה נוח לי), דברים מרגשים ומעציבים אותי בקלות ולפעמים פשוט עצוב לי ויש תחושה שהעולם הזה גדול עלי, שהייתי רוצה להעלם (אציין שמעולם לא ניסיתי לפגוע בעצמי ומעולם לא הגעתי לרמת התכנון ולא סביר שזה יקרה).
אני כועסת הרבה ועצבנית, מגיבה שלא בפרופורציה ונפגעת בקלות. ואפילו כשאני מודעת להכל, ממש ברגעים בהם זה מתרחש, אינני מצליחה להרגיע את עצמי, גם כשאני יודעת שזה לא רציונלי.
בן הזוג שלי מקסים, תומך מאד ואינו נרתע כך שאני מרגישה בטוחה להיות מי שאני לידו גם אם זה לא תמיד "יפה". לכן, מהמקום המכיל הזה הייתי רוצה לעשות שינוי ולטפל בעצמי.
ואולי גם איפשהו מתוך פחד שהתווסף, מהחשש שאני "קשה" ושעם הזמן זה יפגע בו ובנו.

ניסיתי בעבר טיפול דינאמי לתקופה קצרה, אך גם במימון הקופה הרגשתי שאיני עומדת בהוצאות.
גם אם אינני מאובחנת בהפרעת אישיות גבולית (ועל אף קווי הדמיון, אינני סבורה כי יש לי את ההפרעה), האם טיפול DBT יכול להתאים?
האם יש סוגים אחרים שיכולים להתאים?
אני מעדיפה טיפול שיתן לי כלים להתמודדות, שהוא קצוב יחסית בזמן כך שאוכל לממנו, לכן פסיכותרפיה "רגילה" לא באה בחשבון כעת (עם זאת, כן הייתי רוצה לשמוע כל דעה בנושא)

תודה מראש על הזמן וההתייחסות