שלום ליטל.
מטופלת כבר הרבה שנים ובתקופה האחרונה היו הרבה תהיות מצידי אם להמשיך בטיפול. מאוד קשה לי לשתף בתקופה האחרונה ואם כבר משתפת אחר כך כשאני משחזרת את מה שהיה אני מזלזלת ביני לביני על תגובותה של המטפלת. משכנעת את עצמי שלא באמת היתה בתגובה התכווננות אלי שהדברים שנאמרו לא היו כנים שלא באמת כדאי לי לקחת אותם או לזכור אותם.
היה מקרה שבמהלך הפגישה היא הלכה לקראתי ומאוד שמחתי, אבל אחר כך עם עצמי החלטתי שמה שקרה לא היה טוב לי אולי אפילו חושפני ומסוכן מדי עבורי, ואני תוהה לגבי הנדנדה הזאת שלי ואם יש טעם לשתף בזה את המטפלת.
שלום עדי.
התחושות המתמעוררות בקשר הטיפולי הן אחת הדרכים החשובות והיעילות לחקירת עולמו הפנימי של המטופל מאחר והן מספקות אפשרות להתבוננות ב"זמן אמת" בתחושות, בחוויות ובמחשבות המתעוררות בתוך קשר אינטימי. בהתאם, אני חושבת שכדאי מאוד לשתף את המטפלת בתחושות ובמחשבות ןלראות לאן תקח אתכן ההתבוננות. מעניין גם לבדוק מדוע תחושות אלו התעוררו דווקא עכשיו- יתכן שהיבטים נוספים של עולמך הפנימי נחשפים, וזו הזדמנות טובה להכיר אותם.
ליטל
.jpeg)
.png)
