שלום
אני בן 26 וסובל מחרדה שנים רבות. נוטל טיפקס קבוע. החרדות מגיעות כמחשבות טורדניטת על נושאי זוגיות מיניות ומחלות.
גל החרדות התחיל לקראת השחרור מהצבא ולמרות שהיו לי תסמיני דיכאון לא היו לי מחשבות אובדניות או רצון לפגוע בעצמי והאחרים אך בהחלט היו לי מחשבות טורדניות סביב השאלה האם המצב הנפשי שכולל חרדה עלול לגרום לי לפגוע בעצמי עם הנשק שיש לי ?
מאז אני עובד בתחום הביטחון ונמנע מלעבוד בתפקידים שקשורים בנשק בגלל הטראומה הזו. אני צפוי לקידום המחייב נשיאת נשק ומאוד חושש מצד אחד אין לי מחשבות לפגוע בעצמי ובאופן כללי אני מאוד מסתייג מאלימות ומצד שני תמיד נמצאת לי האופציה במחשבות שחלילה יום אחד משהו "יתהפך" ואני עלול לעשות דברים רעים...
כמובן שעברתי הערכה פסיכיאטרית בעבר ולא נמצאו חריגים מעבר חרדה אבל כרגע אני עובד עצות
שלום אור.
נשמע מדבריך שאת נע בין חרדה ממשית מהאפשרות ל"התהפכות" לבין תחושה מתסכלת שהבעיה האמיתית אינה האפשרות לפגיעה בעצמך, אלא המידה בה החרדה שולטת בך ומכתיבה את בחירותיך והתנהלותך.
האפשרות לקידום מקצועי מעמתת אותך עם מקומה של החרדה בחייך, ואני חושבת שכדאי לנצל את המצב להתבוננות פנימית ולהתקדמות. במידה ואינך מטופל פסיכולוגית אלא תרופתית בלבד, אני חושבת שכדאי מאוד לפנות לטיפול ולהשתמש בצומת המקצועית כבסיס להשגת הבנה מעמיקה יותר של תפקיד החרדה בחייך.
אני מתארת לעצמי שזו תשובה לא כל כך מספקת, אבל נדמה לי שמאחורי ההתלבטות שלך יש תחושות ורבדים רבים ולכן גם קשה לקבל החלטה קונקרטית ועניינית, וטיפול יכול לסייע לזהות את גורמי העומק ומתוך כך לקבל החלטה שלמה יותר.
ליטל
.jpg)
.jpg)
.jpg)
