צוות בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 26/16
הניוזלטר השבוע יעסוק באזורים הלא מדוברים בהפרעות אכילה.
כאשר אנו עוסקים בטיפול בהפרעות אכילה, מרבית השיח עוסק בדרך כלל בנשים ונערות ובנושאים של דימוי עצמי ודימוי גוף. מתוך כך, אוכלוסיות שאינן טיפוסיות וכן תמות נפשיות החורגות מהנרטיב המקובל של הפרעות אכילה, עלולות לחמוק מאיתנו בשיח הטיפולי, כמו גם בטיפולים עצמם. על מנת לשפוך אור על אזורים אלו, בגיליון זה נעסוק באזורים הלא מדוברים של הפרעות האכילה.
נפתח בסקירת יום העיון הקליני בנושא הפרעות אכילה שהתקיים בבית החולים תל השומר ביוני 2016, שסקרה ניצן ליפשיץ. סקירת יום העיון חושפת את הקוראים לגורמים המשותפים היעילים בפסיכותרפיה בהפרעות אכילה, כמו גם לדיונים מרתקים בקשר לטיפולים ייחודיים בהפרעות אכילה. ביום העיון הרצו והתדיינו פרופ' איתן בכר, ד"ר סבינה פניג, ד"ר יצחק וורגרפט, ענבר שרב-איפרגן, יעל כהן, מירה הורביץ, קרן שגיב, מיכל ולק צ'ודנובסקי, ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין, ד"ר אורית קריספין, ניצן ליפשיץ, עפרי ילין ופרופ' דניאל שטיין.
כידוע, אף על פי שמרבית הסובלים מהפרעות אכילה הינן נשים, הפרעות אלו אינן פוסחות על גברים. בסיכום מאמרם של גרינברג ושון גברים עם הפרעות אכילה: טיפול רגיש מגדר (2008), עוסקים המחברים בשוני בין הפרעות אכילה של גברים ונשים ובטכניקות הטיפול המתאימות לגברים הסובלים מהפרעות אכילה.
גם נטייה מינית יכולה להיות בעלת משמעות בכל הנוגע לאבחנה וטיפול בפרעות אכילה. בסיכום מאמרם של פלדמן ומאייר משנת 2007 - הפרעות אכילה בקהילה ההומו לסבית בי-סקסואלית, החוקרים בחנו את שכיחותן של הפרעות אכילה בקרב להט"בים. החוקרים מצאו, בין השאר, כי שכיחותן של הפרעות אכילה גבוהה במיוחד בקרב גברים הומוסקסואלים ובי-סקסואלים. בסקירת הספרות שביצע ד"ר אורי שפר שלו בשנת 2014 - הפרעות אכילה בקרב בני נוער הומוסקסואלים, מצויה הרחבה של הממצאים של פלדמן ומאייר, כמו גם ניתוח מרתק של הגורמים הייחודיים להתפתחות הפרעות אכילה בקרב בני נוער הומוסקסואליים, תוך ניסיון למצוא מענה לשאלה מי מבני הנוער ההומוסקסואלים נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות אכילה.
סקירת המערכת חוויות דיסוציאטיביות בהפרעות אכילה סוקרת את התפקיד שדיסוציאציה משחקת בהפרעות אכילה ובהשלכות הטיפוליות של דיסוציאציה זאת. בהקשר זה, מאמרה של פטרסון משנת 2004 - אלקסיתימיה והמטופלת האנורקטית, עוסק בקשייהן של נשים הסובלות מאנורקסיה לפתח מודעות אינטרוספקטיבית ובהשלכות של קשיים אלו בטיפול, והמאמר סליחה עצמית באנורקסיה ובולמיה של ווסטון ועמיתיה (2012) עוסק ברמות הנמוכות של סליחה עצמית בקרב מטופלות אלו.
זאת ועוד, אחד הממצאים המטרידים בכל הנוגע להפרעות אכילה בקרב נשים, מצביע על כך שכארבעים אחוזים מהנשים אשר חוו בילדותן טראומה מינית סובלות מהפרעות אכילה. זאת ועוד, נשים רבות שנפגעו בתקיפה מינית בילדותן סובלות מדפוסי אכילה פתולוגיים שאינם מאובחנים כהפרעות אכילה. על כך ניתן לקרוא במאמרה של רוס (2009) גורמים פסיכודינמיים בהפרעות אכילה של שורדות תקיפה מינית, הסוקר את הקשר הפסיכודינמי בין הפרעות אכילה לתקיפה מינית.
