ד"ר אורי שפר שלו
הפרעות באכילה (Eating Disturbances) הן דפוסי התנהגות, תפישות, גישות, מחשבות ורגשות הקשורות למזון ולהרגלי אכילה לקויים. הן קיימות בכל השכבות הסוציו-אקונומיות, המעמדות החברתיים והקבוצות האתניות. שכיחותן באוכלוסייה גדלה במהלך העשורים האחרונים ויש הרואים בשכיחות זו ממדי מגיפה, בפרט בעולם המערבי. ממצאי מחקרים בעשורים האחרונים, מצביעים אף על עלייה בשכיחותן של הפרעות באכילה בקרב בני נוער בכלל ובקרב בני נוער הומוסקסואלים בפרט.
במאמר זה נסקרו הגורמים הייחודיים להפרעות באכילה בקרב בני נוער הומוסקסואלים ונבדקה השאלה מי מבין בני הנוער ההומוסקסואלים יהיה בסיכון מוגבר לפתח הפרעה באכילה. גורמי הסיכון שנמצאו בספרות המחקרית והתיאורטית להפרעות באכילה בקרב בני נוער הומוסקסואלים הינם: דימוי עצמי נמוך והומופוביה מופנמת, דימוי גוף נמוך ו/או חוסר סיפוק מהגוף, דחף גבוה להיות שרירי, לחץ מהקהילה ההומוסקסואלית בפרט דרך מסרים מהמדיה לפתח גוף רזה ושרירי, סטיגמה שלילית המתקשרת הן לבעלי הפרעות באכילה והן להומוסקסואליות וקונפליקט עם המיניות המאפיין זהות מינית לא מגובשת. לעומת זאת, גורמי החיסון המרכזיים שנמצאו במחקרים למניעת הפרעות באכילה בקרב נערים הומוסקסואלים הינם: דימוי עצמי גבוה, דימוי גוף גבוה ו/או סיפוק מהגוף וזהות מינית מגובשת. נעשה שימוש בתיאורית האינטראקציה הסימבולית על מנת לקשור בין גורמי הסיכון והחיסון השונים ולבחון דרכי טיפול ומניעה בתופעה.
המאמר מוגש על ידי ד"ר אורי שפר-שלו, מנהל הקליניקה הטיפולית של המרכז הקהילתי הגאה ומנהל השירותים הפסיכו-סוציאליים של ארגון הנוער הגאה בישראל, ממקימי התוכנית להכשרה פסיכודינמית בזהות מינית ומגדרית באוניברסיטת ת"א. התוכנית מכוונת להקנות לתלמידים ידע תיאורטי, כלים בתחום האבחון והטיפול הפסיכודינמי, בדגש על תהליכי גיבוש זהות מינית ומגדרית והיבטים הקשורים לקשיים, מצוקות ותמות מרכזיות העולות בחדר הטיפול, הקשורות לנטייה מינית, מגדר וזהות מגדרית.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
