שרית אבישר דנה בהרצאתה במאפייניה של סטיגמה עצמית בקרב שארי התאבדות. אבישר הסבירה כי משפחות שיקיריהן התאבדו נוטות לחוש בושה ואשמה, ולהימנע משיח פתוח על הנושא. ברקע, קיימת הסטיגמה בחברה לפיה "במשפחות נחמדות לא מתאבדים", והנחה מובלעת כי יתכן שאובדנות במשפחה רומזת משהו על טיבה. ממצאי המחקר מעידים כי רבים משארי ההתאבדות מניחים כי בעקבות התאבדות יקירם, הסובבים אותם ירכלו עליהם או יתנהגו איתם בזהירות יתר. זאת ועוד, הם ביטאו חשש שישפטו אותם באופן מחמיר, וכי מערכות היחסים שלהם יושפעו מכך. ככל שהסטיגמה הייתה חריפה יותר, נטה האדם לסבול יותר מתחושות של דיכאון. לסיום הדגישה אבישר כי טיפול הוא בעל ערך משמעותי בקידום רווחתם האישית של שארי התאבדות, וכדאי שיכלול שיח מפורש על הסטיגמה, כך שיעניק תוקף להתמודדותם הרגשית המורכבת.
