הגירה היא אתגר מורכב, הטומן בחובו סיכון לאובדנות בשכיחות גבוהה. ארדיטי ואלבז הציעו כי גם קבוצת מהגרים אינה קבוצה הומוגנית, ומכילה אפיונים מיוחדים הקשורים לאובדנות. במחקרן נבדקו הקונפליקטים בזהות האתיופית-ישראלית, המאופיינת ברצון להיטמע בחברה, מחד גיסא, אך גם זיקה למשפחה ולמסורת, מאידך גיסא. נמצא קשר מובהק בין הקונפליקט בין-זהויות שעלה מדיווחי הנבדקים לבין רמות דיכאון גבוהות יותר, סיכון אובדני ושימוש מוגבר בסמים ואלכוהול. זאת ועוד, הדיכאון נמצא כמשתנה מתווך בין קונפליקט הזהות לבין אובדנות, תחושת אפליה, ציניות כלפי העתיד ונטייה לחשדנות. בהתבסס על התוצאות, החוקרות ביקשו להציע מספר מסקנות טיפוליות. ראשית, על מטפלים להתמקד בעידוד הזהות האתנית של מטופלים אלה, במטרה להקל על מצוקות נפשיות. בנוסף, יש צורך להנגיש עבורם את הטיפול ולהתאים את הכלים ואת הידע האתני של המטפל.
