במסגרת הרצאתה, פרופ' זלכה-מנו בחנה את השאלה האם הברית בין המטפל והמטופל היא אכן "טיפולית כשלעצמה" ובעלת תרומה משמעותית לתהליך הטיפולי, או שמא היא מצויה ברקע בלבד. פרופ' זלכה-מנו הראתה על סמך מגוון מחקרים עדכניים כי הברית בין המטפל והמטופל כוללת שני מרכיבים שונים, בעלי תפקידים נבדלים בטיפול: מרכיב תכונתי ומרכיב מצבי. המרכיב התכונתי מתייחס להבדלים אינדיבידואלים בין מטופלים (ואף בין מטפלים) ביכולת שלהם ליצור קשרים מספקים ומשמעותיים עוד בעת ההגעה שלהם לטיפול. מרכיב זה אינו מרפא כשלעצמו, אלא בנוי על יכולות אותן מביא עימו המטופל לטיפול, ולכן נמצא ברקע של טיפול טוב. המרכיב המצבי, לעומת זאת, מתייחס לשינויים החלים בברית בין המטפל והמטופל לאורך הטיפול, כמו למשל שברים בברית ותיקונם. תוך שימוש במגוון דוגמאות ממחקרים עדכניים, פרופ' זלכה-מנו הראתה שהמרכיב המצבי הוא שמעניק לברית את הפוטנציאל להיות מרפאת כשלעצמה, והציגה טכניקות דרכן ניתן להגביר את האפקט הטיפולי והמרפא של הברית.
