מרגרט מאהלר: מעבר לספרציה אינדיבידואציה

מרגרט מאהלר נודעה בעיקר בתיאוריית הספרציה-אינדיבידואציה שלה, ובפרט באופן בו תיארה את תתי השלבים בהם הולכת ומתבסס הנפרדות. בגיליון זה נביא מקבץ מאמרים אשר מציגים את תרומותיה של מאהלר הן בתחום תהליך הספרציה אינדיבידואציה, והן כרעיונות אשר משתלבים ומעשירים רעיונות תיאורטיים נוספים.

Lackie מציג במאמר יישומים קליניים של מאהלר את שלבי הספרציה-אינדיבידואציה ואת ההבנות שניתן לגזור מתהליך זה לפרקטיקה הקלינית.

Weinberg משווה ומשלב במאמר התפתחות בינקות ותחושת העצמי: מאהלר מול סטרן בין רעיונותיהם של שניים מהתיאורטיקנים ההתפתחותיים המובילים.

Liebman & Abell מציעים במאמר לא עוד ההורה הנשכח: התבוננות פסיכואנליטית מחודשת באבהות כי מאהלר היתה אחת התיאורטיקניות הראשונות שהדגישו את תפקידו של האב בהתפתחות המוקדמת.

Brown, במאמר המעבר לעמדה הדפרסיבית בארגון האישיות הגבולי, משלב בין רעיונותיה של מאהלר לבין רעיון העמדות של קליין.

במאמר סקירה היסטורית של תרומות פסיכודינמיות להבנת הפרעות אכילה, Luigi & Caparrotta מתארים את האופן בו תיאוריית הספרציה אינדיבידואציה תורמת להבנת התפתחותן של הפרעות אכילה.

Otte מציעה במאמר היריון כהתנגדות פרספקטיבה מעניינת הנוגעת בהשפעתם של קשיים בתהליכי הספרציה-אינדיבידואציה על נשים הרות.