פרוטוקול להתערבות במצב דחק בתקופת מגפת הקורונה – פרויקט אמץ קשיש

פרופ' רבקה יעקובי

הקדמה

סתיו/ רינה סופר

לילה, לילה נופלים עלי

עלי הבדידות.

מגפת הקורונה, אשר פרצה בחודש מרץ 2020, הובילה להקפאתו של תחילת הפרקטיקום לתלמידי פסיכולוגיה הלומדים במכללה האקדמית תל אביב-יפו. מכיוון שמפגשי ההדרכה במכללה המשיכו להתקיים באופן מקוון, חשבנו כיצד ניתן לייעל את מפגשי ההדרכה ובו זמנית לרתום עצמנו לפעילות חברתית. בתוך תהליך של חשיבה משותפת, החלטנו ליזום את פרויקט "אמץ קשיש", באמצעותו בקשנו לתרום מהידע שברשותנו כסטודנטים לפסיכולוגיה רפואית, לטובת קשישים וקשישות אשר נדרשו לבידוד חברתי. כאשר עבדנו על אופי ומהות הפרויקט, חשבנו שיהיה נכון לפתח פרוטוקול להתערבות במצבי דחק בתקופת הקורונה, זאת מאחר והעמקנו בנושא של דחק נפשי בסמסטר הראשון ללימודים.

דחק והתגובה הנפשית לו

לזרוס ופולקמן (1984) הגדירו דחק (סטרס) נפשי כמצב של חוסר איזון בין דרישות הסביבה (גורמי דחק), למשאבים העומדים לרשות האדם. במצב כזה, האדם נוטה להעריך את דרישות הסביבה כמעמסה המאיימת לגבור על משאביו ובכך לסכן את שלומו. ככל שהפער בין הערכתו של הפרט את הדרישות המופנות כלפיו (גם ציפיותיו מעצמו) לבין הערכתו את יכולתו להתמודד איתן גדול יותר, כך רמת הדחק הנחווית גבוהה יותר. מכיוון שמדובר בהערכה הרי שאנו עוסקים בתהליך סובייקטיבי במהלכו אנשים עשויים להגיב באופן שונה לאותו גורם דחק.

גורמי הדחק אותם האדם חווה הם מגוונים, ועשויים להיות כאלה המאיימים על שלמותו הגופנית של האדם או דימויו העצמי, או גורמים הקשורים לפגיעה במעמדו החברתי או באיכות יחסיו הבין-אישיים. בעת מגפת הקורונה בכלל, ובתקופות של סגר ובידוד בפרט, התקיימו מצבים בם רבים מאוכלוסיית הגיל השלישי חוו מספר גורמי דחק בו זמנית, כמו ניתוק מהמשפחה והחברים, חשש להידבק ואף למות מהמחלה, שיבוש השגרה היום-יומית, חרדות כלכליות ועוד. גורמים אלו הועצמו נוכח אי הוודאות לגבי משך האירוע והשלכותיו ברמה האישית, המשפחתית והחברתית, והובילו לחוויה של תחושת דחק משמעותית.

תחושת הדחק עשויה להוביל לסימפטומים אשר יופיעו דרך אחד מארבעת הערוצים הבאים (ראו גם נספח המצורף לפרוטוקול): תגובות פיזיולוגיות (דופק מואץ, מתח בשרירים ועוד), תגובות רגשיות (חרדה, בכי ועוד), תגובות התנהגותיות (כמו התנתקות או קושי בביצוע מטלות) ותגובות קוגניטיביות (למשל ליבוי של מחשבות שליליות ועליה בדפוסי חשיבה מאגית). למצב דחק מתמשך עלולות להיות השלכות בריאותיות הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית, לכן ישנה חשיבות להפחית את רמות הדחק אותן חווה האדם.

נושאים נוספים שיכולים לעניין אותך:

ο פסיכולוגיה רפואית: עבר הווה ועתיד - סקירת הרצאתה של פרופ' רבקה יעקובי

ο החיסון: התמודדות נפשית עם פנדמיה – אנושות בורחת מבשורה

ο פתוח-סגור-פתוח: טיפול באוכלוסיה זקנה ופוסט-טראומטית בצל הקורונה

הפרויקט

בשלב הראשון טרם פיתוח הפרוטוקול הסטודנטים ראיינו את הסבים והסבתות שלהם, זאת על מנת ללמוד על הקשיים והצרכים של אוכלוסיית הגיל השלישי בתקופה זו. מתוך כך, הפרוטוקול קרם עור וגידים והועבר לעיון חברי הסגל של המגמה. לאחר הטמעת התיקונים וההערות שקיבלנו, החלטנו לצאת לדרך. מטרות ההתערבות אותן הגדרנו היו: הקשבה, נרמול תגובות, הצעת נקודות מבט נוספות ועידוד לאקטיביות באמצעות יצירת קשרים והשתתפות בפעילויות (כולל פעילות גופנית במידת האפשר). יש לציין כי הפרוטוקול אותו פיתחנו איננו פרוטוקול טיפולי.

לאחר השלמת הפרוטוקול יצרנו קשר עם עמותת "לב זהב" אשר קישרה בין כל סטודנט/ית שהתנדב/ה לקשיש/ה שהביע/ה בכך עניין. הפרויקט נפרש על פני 6-7 חודשים (עד לתחילת שנת הלימודים תשפ"א), במהלכו קיימו הסטודנטים שיחה טלפונית בת 30 דקות עם הקשיש/ה, אחת לשבוע. לצד זאת, התקיים מפגש הדרכה ייעודי לקבוצה אחת לשבוע. ההשתתפות בפרויקט הייתה מעניינת ומעשירה, ותרמה הן לקשישים/ות, הן לסטודנטים/ות והן למדריכה, כפי שניתן להתרשם מהמשובים.

לאור המציאות הנוכחית בה אוכלוסיות שונות מצויות בדחק נפשי, אנו מבקשים לחלוק עם עמיתנו את הפרוטוקול שפיתחנו ובכך לעודד פעילות התנדבותית שיכולה להיות משמעותית עבור אוכלוסיות רבות. לקריאת הפרוטוקול שפיתחנו אנא לחצו כאן.

משובים

בתום המפגשים קיימה המנהלת המקצועית של עמותת לב זהב שיחות משוב עם הקשישים. להלן מספר ציטוטים מהשיחות:

• "היה מעולה, תודה רבה, הייתי בדיכאון ו... עודד אותי לצאת מהדיכאון בו הייתי..."
• "היה מעולה. שעה של שיחה עם אדם מדהים...התחברנו אין מילים להגיד על הטוב שזה עשה לי".
• " ... מדהימה, עזרה לי המון... כל החיים שלי השתנו והיא עזרה לי לצאת מהמשבר בו הייתי... למדתי להביע את עצמי...מאוד עזרה לי להבין דברים...עברתי בזכותה כברת דרך מאוד ארוכה."
• " היה נהדר... היו שיחות מאוד נחמדות... מאוד אינטליגנטית... יודעת איך להתנהג... עזרה לי מאוד" .

ציטוטים ממשובים שרשמו הסטודנטים:

• ״תחילה חששתי שמא לא אצליח לייצר קשר עם אדם בעל ניסיון חיים עשיר כמו של י', אך הכמיהה לקשר מצדו והבדידות הקשה בה היה מצוי, בלטה יותר מכל. ללא חברי משפחה בארץ, ללא קשרים יציבים, ללא בת זוג, הפכתי לגורם משמעותי בחייו של י' (או כך אני מקווה לפחות).
• ״הבנתי כי זקנה אינה חולשה ואינה חריגות (למרות שכך נדמה בתרבות המערב) אותה יש להדיר לשולי החברה״.
• ״לאחר שהקשר בינינו התעמק, הרגשתי ש.... סומך עליי, ומאפשר לעצמו לדבר איתי על נושאים שלא הרגיש בנוח לשתף אחרים, בכדי לא להדאיג אותם. באופן מפתיע, ככל שעבר הזמן, שמתי לב כי אני עצמי יוצא מן המפגשים עם תובנות לגבי החיים (ואיך אפשר שלא, מאדם מרשים בגיל 96.5)״.
• ״התהליך שעברנו יחד בזמן כל כך קצר הפליא אותי, וגרם לי לתחושת אושר עבור האדם היקר שאני עוזר לו למצות את החיים עוד קצת, למרות שהקורונה פגעה במסלול חייו ובהרפתקה שלו בעולם הזה״.
• ״למדתי כמה ניתן לעזור לאדם רק מתוך עצם היותי שם בשבילו, אמפתי ומתעניין״.
• ״הקפדתי לתת כבוד לסיפוריו, דעותיו ועברו העשיר, לפתע המשפט "והדרת פני זקן" תפס אצלי משמעות מחודשת. איני סבור כי הכוונה לאותו מושב באוטובוס אותו אנו מפנים ל"זקן" , אלא דווקא הכבוד המופנה אל סיפור חייו״.

רבקה יעקובי (פסיכולוגית מדריכה), יואב בר יוסף, יאן גלבורד, עדי דברן, טל קליין (סטודנטים וסטודנטיות לפסיכולוגיה רפואית).

השתתפו בפיתוח הפרוטוקול: אבידן עמרי, בוקובזה רעות, גודס עדן, הראל שחר, טריף רובא, ליטוין רבקה, ליכטנפלד גיא, סדן נעמה, עורקבי נעמי, רון טל, תלמידי שנה א' מחזור 2019 במוקד מבוגרים במגמה לפסיכולוגיה רפואית במכללה האקדמית תל-אביב יפו.

תודה לאבישג מעודה, המנהלת מקצועית של עמותת לב זהב.

מקורות:

טויו, ש. (2010). כוח לחיות. בתוך: הבוקר בא תמיד. הוצאת לוקוס.

סופר, ר. (2016). סתיו. בתוך: הקיסרית הערומה. הוצאת כתוב, סדרה לשירה חדשה.

Lazarus, R. S., & Folkman, S. (1984). Stress, appraisal and coping. New York: Springer