הספר מתבונן במבט ביקורתי על הנטייה האנליטית להתמקד בטיפול בעולמו הפנימי של המטופל ("הטיה נרקיסיסטית", כפי שמכנה זאת המחברת), במקום בתפקיד המרכזי של קשרים, רחוקים וקרובים, אותם מנהל האדם.
באחד מפרקי הספר מותחת המחברת קו בין סיפור חייהם ואישיותיהם של אבות הפסיכואנליזה - פרויד, קוהוט וויניקוט, למקומו המרכזי של העצמי בתאוריות אותן פתחו. כך, נטען כי העיסוק הכמעט בלעדי בעצמי בתאוריות אלו, לצד עיסוק מועט באחר, נובע מהטיות אישיותיות נרקיסיסטיות.
המחברת מציעה שהטיות אלו, שבראשן פיחות בערכן של מערכות יחסים ממשיות, עצבו במידה רבה את החשיבה הפסיכואנליטית ואת הפרקטיקה, עד לימינו אנו.
אורנה אפק היא פסיכולוגית קלינית בכירה העומדת בראש מכון "תמוז" לפסיכותרפיה; מלמדת במסגרות שונות, בין השאר בבית הספר לפסיכותרפיה אנליטית יונגיאנית; עוסקת וחוקרת גם בתחומים הבאים: נרקיסיזם, אבחון אישיותי, הערכה השוואתית של תאוריות פסיכואנליטיות ושימוש בחלומות בפסיכותרפיה.