אלינה שלקס סיכמה את יום העיון בדברי תודה וברכה, תוך התייחסות לדוברים השונים אשר נאמו במהלך הערב. שלקס התייחסה לאתגר בטיפול במצבי חסך והיעדר, הן אצל מטופלים אשר המבנה הפסיכולוגי שלהם התפתח באופן רעוע, והן אצל מטופלים אשר התפתחו ״במסלול התפתחותי כפול״, אשר למראית עין עשויים להידמות מתפקדים, אך מתחת לאותה מראית עין ישנה תהום של אימה, חרדה והגנות. שלקס הציעה כי מצבים נפשיים אלו הם אנלוגיים למצבו הגופני של פעוט אשר עדיין לא יכול לשבת באופן יציב בכוחות עצמו, ולכן כל העת קיימת סכנה לקריסה. בהמשך לכך, שלקס תיארה את מאפייניהן של הנוכחות וההתערבות הטיפולית הנדרשות במצבים קליניים אלו.
