ד"ר דוד סנש
התמודדות עם מצבי קונפליקט וסכסוך נחווים בדרך כלל דרך תגובות של תיסכול, תוקפנות ואלימות. הורים, מחנכים ומטפלים כמו גם סוכנים חברתיים נוספים מוצאים עצמם מתמודדים עם איומים, סיכונים ופגיעות בנסיון להחזיר את המצב לקדמותו, או לכל הפחות למזער ולתקן נזקים. התערבויות חינוכיות בדרך של ניטור, בוררות, גישור וטיפול מתבצעות אז באוירה של חירום, לחץ ושחיקה. ילדים ומבוגרים, פוגעים וקורבנות כמו גם הצופים-המשתתפים מוצאים עצמם תכופות בזירה חברתית ומקצועית מפוצלת, מסוכסכת ועוינת שאינה מקדמת תהליכי איחוי וצמיחה של הפרט, המשפחה, הארגון והקהילה. מתוך חוויה טיפולית המגלמת בתוכה חוליים חברתיים אלה, התעורר הצורך לחפש אחר מודל אינטגרטיבי של ריפוי ואיחוי קהילתי שיאזן מגמות של ענישה, פיצוי ופיצול. דרך מסע למידה במערב קנדה התאפשר לי להכיר ולהמשיג כמה מהתהליכים המרפאים והמאחים המתרחשים בקהילות ילידים שבטיות. גישות אלה משלבות מסורות ריפוי סימליות וטקסיות עם התערבויות מקצועיות מערביות החלו לקנות אחיזה גם בישראל במערכות פורנסיות, חינוכיות ועל ידי גופי רווחה. במאמר זה אציג את האירוע הטיפולי ששימש כגירוי לחיפוש אחר מודל התערבות פסיכולוגי-קהילתי שונה, את עיקרי המודל הזה של צדק מאחה (Restorative Justice) בישומיו הטיפוליים והחינוכיים (Restorative Practices) ואבחן אפשרויות לישומו באירוע חינוכי. לסיום, יבחנו האפשרויות לישום העקרונות של הפעולה החינוכית המאחה והריפוי הקהילתי גם בחברות רב-תרבותיות ובמדינות מערביות אחרות כדוגמת ישראל.
למאמר המלא
