טורי דה אנגליס, ניו יורק
הפסיכולוג ד"ר סטיב דבואס (Steve DeBois, PhD) מטפל ביום יום בבני נוער המתמודדים עם מגוון הפרעות נפשיות כגון פוביה לסוגיה, חרדה חברתית ועוד. בדומה למטפלים אחרים, דבואס מתבסס בטיפוליו על טכניקות טיפוליות מוכרות, ובייחוד על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). ההבדל היחיד הוא שדובאס עושה זאת בליבן של שמורות טבע בארה"ב, במהלך טיולים רגליים, קמפניג, והתבוננות בנוף עוצר נשימה.
דבואס מנהל קליניקה בשם "טבע שני" (Second Nature), מכון טיפולי פרטי המיישם טכניקות טיפוליות במסגרת טיולים קבוצתיים בחיק הטבע. לפי דבואס, למרות הגירויים הרבים בסביבה ואווירת הטיול, ניתן לטפח דינאמיקה שמתרכזת בהבאה לשינוי ובהקלה סביב מצוקות נפשיות. בני נוער רבים במהלך הטיול מאתגרים את יכולותיהם ורוכשים תובנות משמעותיות, וכל זאת בטיפול אינטנסיבי קצר מועד. ב"טבע שני", טיפולים בחיק הטבע אינם עניין של מה בכך. מדובר ביציאה לטיול הנמשך בין שמונה לעשרה שבועות. דבואס מסביר כי בחיק הטבע "אין למתבגרים לאן לברוח. הם לא יכולים להסתגר בחדר מול המחשב". השהייה הממושכת מקדמת את האפשרות להוריד מנגנוני הגנה ולהיפתח בפני המטפל והקבוצה, כאשר דבואס מזהה לרוב שלושה שלבים מרכזיים: הימנעות, למידה, והפנמת מסרים. אחד מהשינויים היותר דרמטיים בהם הבחין דבואס הנו האופן בו המתבגרים מפתחים ביטחון עצמי אשר התבטא בתחושת מסוגלות ושליטה על חייהם, בזמן קצר. "חיק הטבע במובן הזה מהווה זרז להתפתחות אישית. בני הנוער לומדים לתקשר ולשרוד מחוץ לסביבה המוכרת להם". הוא מסביר כי מעבר לכך, לעצם השהייה בחוץ יש השפעה חיובית על הבריאות הנפשית והפיזית.
ל"טבע שני" ארבעה קמפוסים בארה"ב, כאשר בכל קמפוס פועלים מספר פסיכולוגים. תחילה מתבצעת הערכה מקיפה של הנער המגיע לטיפול. לרוב מדובר במקרים המשלבים בין בעיות גיל ההתבגרות לבין הפרעות נפשיות שונות. לאחר שלב ההערכה מבצעים המטפלים תהליך התאמה במסגרתו מורכבות קבוצות של בני נוער, אשר יצאו יחד כקבוצה לטיפול בחיק הטבע. כאשר מדובר במתבגרים, לרוב הקבוצות נחלקות לפי מין, בעוד בקבוצות של מבוגרים צעירים, גברים ונשים משולבים יחד. הקבוצות הנן קבוצות פתוחות, כך שלאורך זמן משתתפים חדשים עשויים להצטרף בעוד בוגרים עשויים לעזוב. במובן זה, דבואס מסביר כי בני הנוער הוותיקים מספקים לצעירים דוגמא אישית.
טיפול בחיק הטבע אף מתקיים במסגרת של טיפול משפחתי. הפסיכולוג ד"ר סקוט בנדורוף (Scott Bandoroff, PhD), החל לטפל במשפחות באמצעות טיולים בחיק הטבע בשנת 1990, לאחר שהבחין כי האפקט של הטיפול נחלש עם שובם של בני הנוער למשפחותיהם בסוף הטיול. בנדורוף החליט לשלב בטיול את כל בני המשפחה, ולעבוד על האופן בו הם מתקשרים, בונים אמון, ומתפקדים כצוות. לאור הקושי לסנכרן בין כל בני המשפחה, לרוב מדובר בטיולים קצרים יותר, הנמשכים כשלושה ימים מרוכזים.
ד"ר ה.ל גיליס (H.L Gillis, PhD), פסיכולוג מקולג' ג'ורג'יה (Georgia College) מסביר כי טיפולים בחיק הטבע החלו לפרוח כבר בסביבות 1970, אולם הטיפולים הראשונים היו מאוד לא אחידים, הן בטכניקות הטיפוליות והן ברמת המקצועיות של המטפלים. לא פעם מטפלים ללא הכשרה מספקת הובילו את הטיפולים, והתוצאות בחלק מהמקרים לא היו מעודדות. כאשר תכניות אלו מומנו על ידי ממשלת ארה"ב, הטיפולים אופיינו בצביון של מחנה אימונים. בני הנוער זכו ליחס קשוח ותובעני, כולל ענישה. טיפולים אלו השתנו משמעותית לאחר שבשנת 1994 נער שהשתתף בטיפול בחיק הטבע נפטר כתוצאה מאולקוס. תלונותיו של הנער על כאבי בטן נתפסו כשקריות, והוחלט למנוע ממנו את האפשרות לישון בשק שינה ולאכול, למשל כ-11 לילות. לאחר מקרה זה, התאחדו רכזי חמש התוכניות המרכזיות לטיפול בחיק הטבע, וקבעו עקרונות טיפוליים משותפים שיהוו סטנדרט בסיסי ומחייב לטיפולים מסוג זה. רכזי התוכניות הקימו את הקואופרטיב לחקר התנהגות בריאותית בחיק הטבע (Outdoor Behavioral Healthcare Research Cooperative), אשר מתרכז באיסוף מידע ומחקר. הקואופרטיב ביצע עד כה כ-200 מחקרים, וכיום עומד בראשו ד"ר מייקל גאס (Michael A. Gass, PhD) מאוניברסיטת ניו המפשייר (University of New Hampshire).
כיום אחת הבעיות המרכזיות של טיפולים בחיק הטבע הנה המימון. טיפול בפורמט של טיול בחיק הטבע הנמשך כ-10 שבועות, עולה מעל ל-20,000$, כך שבינתיים נהנות מהטיפול רק שכבות מבוססות באוכלוסייה. כמו כן, למרות ההתפתחויות בתחום, איכות המטפלים ומידת ההכשרה שלהם עודנה מאוד הטרוגנית, וקיים צורך בקביעת אמות מידה נוספות ובפיקוח הולם על התוכניות. מטפלים אשר יוצאים לחיק הטבע פחות נמצאים תחת עינו הבוחנת של גורם פיקוח כזה או אחר, ויש להתייחס לסוגיה זו שכן כל טיפול מחוץ לחדר הטיפולים, ובייחוד טיפול הנמשך כחודשיים ללא הפסקה, מזמן סוגיות משמעותיות הקשורות לשמירה על גבולות ולאתיקה. סוגיה חשובה נוספת הנה ההיבט המחקרי. למרות הניצנים בתחום, קיים צורך במחקרים נוספים אשר יעידו על אפקטיביות הטיפולים במקרים שונים, כולל מחקרי מעקב. מחקרים ראשונים בתחום מראים כי הטיפול מסייע באופן משמעותי לבני נוער, הן בהיבט ההתנהגותי והן בהיבט הרגשי (Journal of Therapeutic Schools and Programs article, Ellen Behrens et al., 2010). מחקרים מטעם "טבע שני" מראים כי בני נוער המשתתפים בטיפולים בחיק הטבע מראים לאחר מכן שיפור בתחומים רבים: כישורים חברתיים למיניהם, יחסים בין אישיים, וויסות רגשי ועוד. שינויים אלו נמשכו גם כחצי שנה לאחר הטיפול, ודווחו גם על ידי ההורים.
טיפולים בחיק הטבע מהווים הזדמנות לטיפול אינטנסיבי, יצירתי וחדשני. למרות שהטיפול קיים מזה מספר עשורים, מטפלים בארה"ב עדיין פועלים במטרה למסד אותו כטיפול מוכר, אשר עם השנים יפעל לפי אמות מידה ברורות, ובשאיפה יקבל יותר ויותר מימון מטעם המדינה. במקביל, גם כאשר לא מדובר בטיול ממושך, מטפלים רבים מגלים שאפילו טיול רגלי בפארק השכונתי עשוי לקדם את הבריאות הנפשית והגופנית של מטופליהם, כך שנראה כי לתחום זה נכונו עוד התפתחויות מסקרנות, בעתיד הקרוב.
Therapy gone wild. Tori DeAngelis, Monitor on Psychology, American Psychological Association, September 2013, vol.44, No. 8, page 48
www.apa.org/monitor/2013/09/therapy-wild.aspx
