אלימות בין בני זוג ואובדנות הן תופעות שכיחות אשר הקשר ביניהן חזק. ראש החטיבה האמריקאית למניעת אובדנות מציג נתונים וכיוונים טיפוליים רלוונטיים.
שיתוףאובדנות ואלימות של פרטנר זוגי הן בעיות נפוצות ביותר בחברה המערבית, וכעת הולך ומתבהר גם הקשר ביניהם. ד"ר ריצ'ארד מקון, ראש החטיבה למניעת אובדנות בשירות האמריקאי לשימוש בחומרים ובריאות נפשית, מתאר כי שורדות אלימות של בני זוג נמצאות בסיכון כפול לניסיונות אובדניים, וכי מקרים של רצח והתאבדות שכיחים במיוחד בהקשר של התעללות זוגית.
למרות הקשר החזק בין אובדנות לבין אלימות של פרטנרים זוגיים, באופן היסטורי הטיפול בכל אחד מהם נעשה בנפרד. הפרדה זו פוגעת באופן משמעותי בתהליכים טיפוליים קריטיים. כך, למשל, קיימת נטייה בקרב מטפלים לצמצם בהערכת הסיכון לרצח בנות זוג ולתפוס את האיומים כניסיונות שליטה ומניפולציה בבת הזוג, ולא כאיומים ממשיים ורציניים. כמו כן, כאשר נשים מגיעות לחדרי מיון על רקע אלימות של בן זוגן, הסיכוי שישאלו על מחשבות או כוונות אובדניות נמוך למדי.
גם במסגרת הטיפול הפסיכולוגי, כאשר מטופלת פונה על רקע אלימות של בן זוג, פעמים רבות מושם דגש רב על ההתמודדות עם האלימות ולא על תחושת הייאוש וחוסר האונים הנלוות לחיים תחת אלימות- תחושה אשר מהווה פעמים רבות את הבסיס לפנייה אל ההתאבדות כמוצא אחרון. בדומה, לעיתים נשים מגיעות לטיפול אחרי ניסיון אובדני אך אינן מעיזות לספר על האלימות מצד בן הזוג אלא אם הן נשאלות על כך ישירות.
חשוב להדגיש כי למרות שמרבית קורבנות האלימות הזוגית הן נשים, ידוע כיום כי גם גברים חווים אלימות מבנות זוגן ובמקרים אלו- המחקר מצביע על כך שגם הם נמצאים בסיכון אובדני מוגבר.
