צוות בטיפולנט
חלומות, חלימה ומצבי תודעה עומדים במרכז העיסוק בטיפול בנפש עוד מראשיתו, ולאלו מעמד מיוחד בהיסטוריה הפסיכואנליטית. החלום ופירושו נחשבים גם לסלע המחלוקת בקרב תיאורטיקנים שונים בהקשר מבנה הלא-מודע ותפקידו. בכתב העת הנוכחי, אספנו עבורכם מספר טקסטים מסקרנים במיוחד אודות המרכיב החמקמק והמסתורי ביותר בנבכי נפשנו – החלום, או כפי שהיטיב לנסח זאת פרויד: "דרך המלך אל הלא-מודע".
בסקירת ההרצאה לפגוש מחדש את איש הזאבים שכתבה ספי חסין (2017), נפתח מחדש לדיון החלום המפורסם ביותר בהיסטוריה הפסיכואנליטית. גם לאחר יותר ממאה שנים, ממשיך החלום שתיאר פרויד להתוות את הדרך להבנתה של פונקציית החלימה וקסמה הייחודי. בהרצאתם, מתארים אבי רבניצקי וד"ר יורם אינספקטור את הדומה והשונה בין הגישה הפרוידיאנית והגישה היונגיאנית בהקשר לתפיסתן את עבודת החלום, וכן את הדיאלוג המתמשך שאלו מנהלות זו עם זו.
הייחודיות בתפיסתן של גישות תיאורטיות שונות את מושג החלום באה לידי ביטוי גם בסקירתו של אור דוד (2017) את הרצאתו של ג'וזפה צ'יברטזה אודות הפואטיקה של החלום, אשר התקיימה בכנס על החלימה בפסיכואנליזה הפוסט-ביונאנית. צ'יברטזה עסק ביכולת של המטפל "להאזין" לפואטיקה של החלום, לקצב ולשפה הייחודית לה, ושזר בין דבריו חלומות מרתקים שהביאו מטופליו לאורך השנים.
ומה קורה כאשר המטופל מספר בפגישה כי חלם על המטפל? בסיכום מאמרו של גרהאם קוונג' (1994) חלומות המטופל על המטפל, סוקר הכותב את מחשבותיהם של תיאורטיקנים אודות חלומות המטופלים על האנליטיקאי, ואף את הניסיון לבצע מחקר אמפירי בנושא זה. זאת ועוד, לא רבים יודו כי גם המטפלים עצמם חולמים לא פעם על מטופליהם. בסקירת המערכת (2012) אודות המטפל החולם: מטפלים חולמים על מטופלים, נאספו מחשבותיהם של תיאורטיקנים שונים בנושא זה. בין היתר, נידון האופן בו מתגלמות בחלום הדינאמיקה של יחסי המטפל-מטופל, אופייה של ההעברה-הנגדית וכן התלבטויות מקצועיות.
לסיום, מציג מיכה אנקורי (2014) פרשנות אינטימית לסיפור קצר מאת ש"י עגנון, המהלך על הגבול הדק שבין חלום ומציאות. בטקסט הייחודי "קשרי קשרים": סיפור-חלום של עגנון בהיבט יונגיאני, נחשפת מלאכת הנפש העדינה המתבטאת בחלומותינו, אך גם האופן בו חלומות של יחידים נושאים עמם, לעיתים, מסר תרבותי לרבים אחרים
