המטפל החולם: מטפלים חולמים על מטופלים

צוות בטיפולנט

פרויד, כמובן, היה הראשון אשר זיהה את חשיבות החלום להבנת עולמו הפנימי של החולם. בהתאם, כבר מראשית ימיה הפסיכואנליזה הדגישה את חשיבותם של חלומות ועודדה את חקירתם במסגרת הטיפול. פרויד היה גם הראשון אשר תיאר, בספרו "פשר החלומות", את חשיבות העיבוד והפירוש של חלום שחלם על אחת המטופלות שלו.

ווטסון (Watson, 1994) טוען כי פרויד לא הכיר בחשיבות ההעברה הנגדית וכי ברוח גישתו וגישתם של ממשיכיו המוקדמים- ניתן לראות את החלום כמבטא קונפליקטים נוירוטים בלתי פטורים של האנליטיקאי בלבד. זאת, לעומת השימוש שעושים בחלום מטפלים בני זמננו המכירים בחשיבות ההעברה הנגדית. לטענתו, הראשון אשר הציג שימוש שיטתי ומעמיק בחלומות ובהעברה הנגדית המתבטאת בהם היה ויין-מייארס (Wayne Myers, 1987), אשר ראה בחלומות אמצעי לניטור ההעברה הנגדית ופתרונה, ולהשגת הבנה מעמיקה של של הפסיכודינמיקה של המטופל.

עמדה נוספת מציעה הגישה האינטר פרסונלית אשר תתמקד בדינמיקה המתגלה ביחסי המטפל-מטופל בחלום, ובאספקטים הממשיים באינטראקציה אשר נחשפים דרך החלום. על בסיס עמדה זו הציעו טאובר וגרין (Tauber and Green, 1959) לשתף מטופלים בחלומות מתוך הנחה כי מדובר בחומר קאונטר-טראנספרנסיאלי אשר חשיפתו תקדם את הבנת הדינמיקות הבין אישיות. טאובר מתאר, למשל, כיצד חלק עם מטופל שני חלומות.

בחלום הראשון הוא יושב עם המטופל בבית קפה, מבחין בהבעתו המוטרדת ומבקש ממנו לשתף בדברים שמטרידים אותו. בחלום השני, שנחלם מספר שבועות לאחר מכן, הוא יושב עם המטופל בפאב וכאשר הם קמים לעזוב, שני אנשים קופצים על המטופל והמטפל מתקשה לזהות האם הוא מותקף או שמדובר בהתגוששות חברית. בדיון המשותף בחלומות המטופל זיהה את הגוון ההיתולי ותיאר כיצד למרות שהמטפל מוטרד, ברור שהוא מרוצה למדי מהקשר הידידותי והנינוח עם המטופל. הוא הוסיף כי הניח שלמטפל יש סיבות משלו מדוע לא להכנס לעומק לנושאים מסוימים שעלו בטיפול. בפגישה שלאחר מכן, המטופל תיאר באופן משמעותי וחי רגשות מטרידים וכמוסים שלו לגבי קרבה, והמטפל זיהה כיצד הוא עצמו נמנע מלגעת לעומק בנקודה זו, במיוחד בנוגע לאמו של המטופל, מתוך חשש לעורר בו חרדה רבה מדי. כלומר, השיתוף בחלום הגביר את שיתוף הפעולה והרחיב את העבודה האנליטית.

ב-2009 פרסמו ספנגלר ושות' מאמר אשר בחן באופן שיטתי את חוויתם של מטפלים סביב חלומות על מטופליהם. לטענתם, יותר ויותר מחקרים תומכים בחשיבות העבודה עם חלומותיהם של מטופלים ובפרט עם חלומות על המטפל/הטיפול אשר מעמיקים את הבנת הדינמיקה הטיפולית. לעומת זאת, מחקרים מועטים בלבד עסקו בחקר חלומותיהם של מטפלים על מטופליהם. בסקר משנת 1989 דיווחו 78% משתתפים, קנדידטים במכון האנליטי הקנדי, על חלומות קאונטר-טראנספרנסיאליים. מרבית החלומות כללו ביטויים טרנספרנסיאליים תוקפניים או אירוטיים מצד המטופל ובהתאם, עוררו במטפלים בושה ומבוכה- אך 76% מהחולמים דיווחו על תובנה שהתגבשה בעקבות החלום. מחקר בגישה יונגיאנית משנת 2003 זיהה מספר תימות שכיחות בחלומותיהם של מטפלים על מטופליהם: הגעה/היעדרות מפגישה, עיסוק בזמנים, ביטול פגישות, היפוך תפקידים, תוקפנות, מיניות בין המטפל למטופל, נהיגה משותפת ועוד. 65% מהחלומות לוו באפקט שלילי ואחוז גבוה מהם כלל היבטים מזוכיסטיים כתפיסה עצמית שלילית, תקיפות פיסיות או לא פיסיות של המטפל, נטישה, כישלון או הענשה של המטפל. קרון ואבני (2003) הציעו כי היבטים מזוכיסטיים אלו מבטאים את מודעותו הגדלה של המטפל ל'מטפל הפצוע' במצוי בו.

מטרת מחקרם של ספנגלר ושות' (2009) היתה הרחבה של הבנת משמעות חלומותיהם של מטפלים על מטופליהם תוך התייחסות לתדירות החלימה על מטופלים, השיטות בהן משתמשים מטפלים לחקר חלומות אלו והשימוש בהבנות לגביהם והמשמעות אשר הם מקנים לחלומות אלו.

הממצאים מצביעים על כך שמרבית המטפלים חוו את החלומות כחשובים, בעלי משמעות ובעלי ערך להבנת עצמם ולהבנת המטופל. מרביתם התבוננו בחלומות מאוריינטציה פסיכודינמית, ונקטו שיטות שונות להרחבת הבנתם את החלום כהתייעצות עם מדריך או קולגה, עיבוד פנימי או חשיפת החלום בפני המטופל. מרבית המטפלים האמינו כי לחלומות על המטופלים יש תפקיד מסוים, שקושר בדרך כלל לזיהוי קושי או פגם בתהליך הטיפולי.

המטפלים דיווחו כי רבים מחלומותיהם על מטופלים נחלמו בהקשר לאתגרים וקשיים ספיציפיים שהתעוררו בטיפול. כך לדוגמא, מטפל תיאר את החלום הבא בהקשר למטופל פוסט טראומטי ממלחמת ויאטנם, אשר תיאר למטפל כיצד אנס במהלך המלחמה שתי ילדות בנות 12. המטפל חש דחייה רבה והודה בפני המטופל שלא יוכל לעזור לו בנושא זה.

החלום: אני מכורבל בתנוחה עוברית בתא מתכת חשוך. אני לבד, בחשיכה, נעול כשבוי מלחמה. הראש שלי ליד דלת וכאשר היא נפתחת אני רואה שני חיילים חמושים, לבושים מדי קרב. אחד מהם כורע לידי ומחפש סימני חיים. אני נרתע, מרגיש את הריח הרע של נשימתו של החייל ומרגיש כלוא כמו חיה שנלכדה בפינה. הוא לא מרוצה מהיחס שלי וסוגר שוב את הדלת. התא בו אני כלוא מתגלגל ומשום מה אני יודע שבקרוב אשתחרר. הסצינה משתנה ואני הולך לבד, בשעת דמדומים. אני חופשי אבל מבולבל לגבי הדרך בה אני הולך.

מרבית המטפלים תיארו את חלומותיהם על מטופלים כחוויה עוצמתית לחיוב או לשלילה, ותיארו עניין רב והקדשת מאמצים להבנת החלומות. חלקם אף תיארו כיצד החלום השפיע על החלטות אישיות-טיפוליות. אחת המטפלות תיארה, למשל, כיצד עיבוד ופירוש של חלום הביא להחלטה להגביל את מספר הילדים בעלי הפרעות ההתנהגות בהם טיפלה.

החלום: זוג מגיע אלי בנפרד. אני מדברת אל הגבר בדרכו אל המכונית תוך כדי פרימת גליל נייר טואלט כסוף המשמש לפרוייקט אומנותי כלשהו. האישה מגיעה ואנחנו מתחילים בטיפול בתנועה בחצר שלי, היא נהנית ואני מעודדת אותה לעשות זאת עם בעלה. אחר כך, אני נמצאת בתוך הבית עם אם ובנה. הילד משחק בחדר השינה שלי, אני הולכת אליו וילד נוסף שסובל מ-OCD כועס על משהו... קולגה מציעה לי כיצד להתמודד עמו באופן פחות מובנה. יש לי מעט זמן עם ילדה בה אני מטפלת, ואז אני רואה ילד משתין באחת הפינות. אני דורשמת מהוריו לנקות, התחושה היא שדברים יוצאים משליטה, ואז מגיע איש נוסף ואני מסבירה שזו לא הדרך בה אני מטפלת בדרך כלל, אני שומרת על גבולות טוב יותר בדרך כלל. נראה שיש מטופלים בכל מקום. יש מישהו שאני מדברת איתו ונראה שהוא נותן עצות טובות, אבל מדי פעם אני מוצאת עצמי מנסה להציב גבולות כאשר אני עירומה.. אני יורדת במדרגות ויש שם מסיבה עם משתתפים ממשפחות ותרבויות שונות. אחת הנשים שואלת אם זה בסדר שהם מקיימים את המסיבה בבית שלי, אני שואלת אם היא מבקשת כיבוד והיא אומרת שכן ואני שמחה לשמוע זאת, כי זאת תרומה, אני רק תוהה איך בעלי יגיב לכך שיש אנשים בחדר השינה שלנו.

ביבליוגרפיה