ספר זה ניגש אל השאלות הללו תוך שהוא בוחן את המושגים הפסיכואנליטיים "השלכה" ו"הזדהות השלכתית" לאורן של התורה הבודהיסטית המוקדמת ויישומה במדיטציית ויפאסנה. הוא עוסק באישי ובבין-אישי, בתאורטי, במטא-תאורטי וביומיומי המוחשי. הספר מביט אל תוך ברירות המחדל הטוות את המצב האנושי, ובוחן את יכולתה של הנפש להשתחרר מעריצותן. הוא עוסק באפשרות שהשחרור הזה מציע: להיות במגע עם המציאות כפי שהיא, ולחיות חיים יותר אתיים ופחות תגובתיים.
ספר זה הוא תוצאה של מחקר חלוצי ומקורי בשדה המרתק של השיח שבין פסיכואנליזה לבודהיזם. בלא ליפול להפשטות המרובות המקובלות בשדה זה, מביאה אליו מיכל ברנע-אסטרוג פן חדש: אפשרות ההזנה ההדדית בין רעיון התהוות הגומלין הבודהיסטי לבין המושג הפסיכואנליטי "הזדהות השלכתית". בניתוח מרתק ורהוט, ובהשראת שתי תורות הנפש החשובות הללו – הרחוקות לכאורה כמרחק מזרח ומערב – יוצרת ברנע-אסטרוג שיח בין שני הרעיונות; היא מציעה אפשרויות חדשות להתבוננות ביחיד, ביחסיו עם עצמו, עם הזולת ועם העולם, באופנים חדשים של עבודה מיטיבה עם האי-נחת בחיינו, וביכולת הריפוי העמוק הטמונה בתודעה עצמה.
מיכל ברנע-אסטרוג (PhD), היא חוקרת פסיכואנליזה ובודהיזם ומורה בכירה בגישת האקומי. היא מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב וראש התוכנית התלת-שנתית לגישת האקומי בישראל. היא מחברת הספרים "התבהרות: ויפאסנה, פסיכואנליזה והתודעה החוקרת את עצמה" (רסלינג, 2017) ו"אנשים עדינים: התבוננות בודהיסטית ופסיכואנליטית על העדינות" (רסלינג, 2018).