ג'ון בולבי (1990-1907) פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי בריטי אשר פיתח מודל ייחודי: תאוריית ההִתקשרות. בולבי סבר כי התמקדותם של פסיכואנליטיקאים רבים בעולם הפנטזיה מרחיקה אותם מתשומת לב מלאה למה שילדים חווים בפועל בסביבה שהם גדלים בה ולמסרים שהם קולטים: מה מותר או אסור להם לדעת, כיצד מצופים מצפים מהם להרגיש. בולבי וממשיכיו הקדישו שנים רבות של מחקר להבנת ההיווצרות וההשפעה של דפוסי התקשרות שונים ולניתוח הייצוג הנפשי שלהם. המודלים שפִתחו נעשו אבני דרך מרכזיות בפסיכולוגיה ההתפתחותית
עד כמה האם קשובה לבכי התינוק? האם היא ערנית ליאותית המצוקה וממהרת להגיב? האם היא נמנעת לגשת מתוך אמונה שגויה שאם תיענה, תגרום לילד להיות מפונק ותלותי?
בולבי שואל גם עד כמה נקבעת תגובתה של האם על ידי הדרך שנהגו בה כאשר הייתה היא עצמה תינוקת וילדה; וכיצד היא מושפעת מקיומה או מחסרונה בהווה של סביבה תומכת ?ובהמשך, איך ישפיעו ההיענוּת או ההזנחה (ולעתים האלימוּת והאיוּמים) של ההורים על הילד הגדל, על תגובותיו לנוכחות ההורים או להיעדרם, על יכולתו להתעניין בסביבתו ,על היחסים שייצור עם הסביבה בשנות הגן ובית הספר, בגיל ההתבגרות שלו ובבגרותו?
הספר מציג דוגמאות קליניות דרמטיות שממחישות כיצד מטפל רגיש יכול לסייע למטופל – ילד או מבוגר – להבין את הרקע לקשייו, להשתחרר מדפוסי התקשרות כובלים, להתחבר לאזורי רגש מנותקים ולהעשיר את חייו.