דיכאון וחרדה הן מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר, הגורמות לסבל רב. על כן, ישנם סוגי טיפול רבים אשר עשויים להוביל להקלה במצוקה הנפשית. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על שיטות טיפול נפוצות לדיכאון וחרדה.
בשנים האחרונות הולכת ועולה השכיחות של הפרעות דיכאון וחרדה באוכלוסייה, מילדות ועד הגיל השלישי, ויש המכנים אותן בתור "מחלת השפעת של המאה ה-21". הגידול במקרים המאובחנים הוביל לשכלול סוגי הטיפול הפסיכולוגי הנפוצים, וזאת במטרה להקל על הסימפטומים השונים והמצוקה שחווים האנשים המתמודדים עמן.
מהי אבחנה של דיכאון או של הפרעת חרדה?
דיכאון הנה הפרעה אשר שייכת לקבוצה המכונה קבוצת "הפרעות מצב רוח", עליה נמנות הפרעות כגון דיכאון מז'ורי, מאניה, דיכאון אחרי לידה ועוד. הסימפטומים אשר אופייניים לדיכאון הנם תחושת עצב ודכדוך, ירידה ביוזמה ובמוטיבציה, שינויים וחוסר איזון בשינה ובתאבון, ירידה בחשק המיני ועוד. דיכאון יכול להופיע לתקופה קצרה ותחומה בחיים (מה שמכונה "אפיזודה דיכאונית") או להימשך לאורך זמן ובאופן כרוני.
חרדה היא שם כולל למשפחת הפרעות חרדה, אשר כוללת למשל הפרעת פאניקה, פוביה ספציפית, חרדה חברתית ועוד. היא מאופיינת בתחושת פחד מופרז מאובייקטים או סיטואציות, אשר מייצרת מצוקה נפשית ומובילה להימנעות ממפגש עם הגורם שעלול לעורר את החרדה (סיטואציות חברתיות במקרה של חרדה חברתית, מקומות הומי אדם במקרה של אגורופוביה וכו').
למרות ההבדלים בין הפרעות, קיימת ביניהן חפיפה ניכרת, ורבים מהאנשים המאובחנים עם דיכאון או חרדה סובלים במידה מסויימת גם מההפרעה השנייה.
טיפול דינאמי להפרעות דיכאון וחרדה
טיפול בדיכאון וחרדות באמצעות פסיכותרפיה דינמית רואה בסימפטומים של ההפרעות תוצר של מצוקה אשר נוצרה בשנות הילדות המוקדמות, לרוב מול ההורים. במובן זה, הסימפטומים של הדיכאון או החרדה הם רמזים אשר מאותתים על קונפליקט נפשי עמוק יותר - פגיעה נפשית מוקדמת אשר נותרה לא מוסברת או לא מודעת. למשל, תחושת דיכאון עשויה לנבוע מנטישה, קונקרטית או רגשית, שהמטופל חווה בצעירותו, בעוד חרדה עשויה לנבוע מזיכרונות מאיימים משנות החיים הראשונות. מדובר בטיפול ארוך טווח, במסגרתו המטפל והמטופל מבקשים להבין את הקונפליקט בעבר ואת הקשר שלו להווה, מתוך הנחה כי התובנה הנה צעד מהותי בדרך להקלה ולשינוי.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
טיפול בדיכאון וחרדות באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), הנו טיפול אשר רואה במצוקה הנפשית תוצר של דפוסי חשיבה שליליים ושל התנהגויות לא אדפטיביות אשר נלמדו. טיפול CBT בדיכאון או בחרדה מבוסס על עקרונות דומים וביניהם אתגור עיוותי החשיבה המשמרים את ההפרעה (למשל חשיבה שלילית במקרה של דיכאון או הטיות בתפיסה של סיכון במקרה של חרדה) וכן הפסקה של התנהגויות לא מועילות כמו הימנעות ממצבים מעוררי חרדה או הפחתה בפעילויות רצויות ומהנות במקרה של דיכאון (הסתגרות בבית, הימנעות ממפגשים חברתיים).
טיפול תרופתי
במקרים בהם הסימפטומים של הדיכאון או החרדה חריפים במיוחד, גורמים לסבל ניכר או מקשים על התפקוד היומיומי, מומלץ לפנות לפסיכיאטר ולשקול להעזר בתרופות פסיכיאטריות - נוגדי דיכאון או תרופות נגד חרדה, בהתאם לסימפטומים הבולטים. מדובר באפיק טיפולי נפוץ ומקובל במיוחד כיום, והסטיגמה החברתית שבעבר מנעה מאנשים להיעזר בו הולכת ופוחתת. כשם שסימפטומים של חרדה ודיכאון לרוב מופיעים במשולב, כך גם אותו טיפול תרופתי לרוב משפיע הן על החרדה והן על הדיכאון.
טיפולים המערבים קרובי משפחה ותמיכה הדדית
דיכאון וחרדה הנן הפרעות אשר לעיתים קרובות משפיעות גם על הסביבה הקרובה של האדם המאובחן, ובייחוד על קרובי המשפחה והמעגלים החברתיים שלו. לדוגמא, נשים וגברים אשר בני זוגם מתמודדים עם דיכאון וחרדה נוטים לדווח על ירידה באיכות הקשר הזוגי, ועשווים לחוש חסרי אונים לגבי היכולת שלהם לתמוך בבני זוגם.
טיפול זוגי, טיפול משפחתי וכמו כן הדרכת הורים (במקרים בהם החרדה או הדיכאון מאובחנים אצל ילד/ה או מתבגר/ת), מאפשרים לטפל במצב באמצעות חיזוק התקשורת והתמיכה בקשרים בין בני המשפחה השונים. טיפול נפוץ נוסף הנו טיפול קבוצתי, המאפשר תהליכים הדדיים של תמיכה, משוב, ולמידה בין חברי הקבוצה, המתמודדים לרוב עם בעיות וקשיים דומים וחולקים חוויות משותפות רבות.
מקורות
Cuijpers, P., Van Straten, A., Andersson, G., & Van Oppen, P. (2008). Psychotherapy for depression in adults: a meta-analysis of comparative outcome studies. Journal of consulting and clinical psychology, 76(6), 909
