חרדה

איתי, איש הייטק מוכשר, מוותר על קידום מאחר והוא מבועת מפני האפשרות שיאלץ לטוס לחו"ל.
נועה בת ה-15 לא יוצאת לטיול השנתי בגלל פחד מעכבישים.
אילה מרגישה שלעולם לא תצליח להוציא מילה בישיבות הצוות.
ובמילים אחרות- לחרדה יש פנים רבות, והפרעות חרדה הן הפרעות נפוצות אשר משפיעות על ילדים, מתבגרים ובוגרים ומביאות לא רק למצוקה אלא גם לפגיעה של ממש בתפקוד. מהי חרדה, ממה היא נובעת, מה הם סוגי החרדות הקיימים ובעיקר- איך מטפלים בחרדה?

אנשי מקצוע בתחום חרדה

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום חרדה

חרדה
פחד קהל
חרדה
חרדה
חרדה
איך לזהות התקף חרדה?

חרדה – הגדרה ומאפיינים

לאורך חיינו אנו נתקלים בגורמים וסיטואציות שונים המעוררים תגובות של פחד ובהלה: החל ממכונית המתקרבת אלינו במהירות כאשר אנו חוצים את הכביש, דרך מבחנים חשובים ועד לדיבור בפני קהל. אך מה מבחין בין תגובתנו לסיטואציות אלו? מתי מדובר בתגובה נורמטיבית ומתי מדובר במצב של חרדה הגורמת לקשיים ומצוקה נפשית? אנשי מקצוע מבחינים בין פחד לבין חרדה. פחד מתייחס לתגובה פיסיולוגית-פסיכולוגית נורמטיבית לאיום ממשי: כאשר מכונית מתקרבת אלינו במהירות או כאשר אדם זר מתחיל ללכת אחרינו ברחוב חשוך, גופנו ונפשנו מזהים את האיום ונדרכים לקראת התמודדות באמצעות מה שמכונה "fight or flight"- בריחה מפני האיום או הכנה למאבק. לעומת זאת, חרדה מוגדרת כתגובת פחד עוצמתית אשר אינה נובעת ממפגש עם סכנה ממשית. כך, למשל, אותה תגובה של דריכות וניסיון להימלט אשר נחשבת לתגובת פחד נורמלית ויעילה כאשר אדם זר עוקב אחרינו- תחשב לתגובת חרדה כאשר היא מתעוררת אל מול כלב פודל רגוע, מבחן או סיטואציה חברתית. במילים אחרות, חרדה היא תגובת פחד אשר אינה מותאמת לסיטואציה הממשית.

בחן את עצמך: האם אתה מתמודד עם חרדה?

אירועים רבים בחיינו מלווים בלחץ וברמה מסוימת של חרדה: רבים מאיתנו חווים "פרפרים בבטן" לפני מבחן חשוב או דייט נחשק, ומתקשים להירדם לפני הרצאה או ישיבה אשר עשויים להשפיע על הקידום המקצועי. לצד זאת, כאשר הסימפטומים הבאים מתקיימים באופן חוזר ומשמעותי יש סיבה להניח כי ישנה בעיית חרדה משמעותית יותר:

מצוקה ולחץ מוגזמים: חוויה של חרדה, פחד, או שקט ועצבנות לפני אירועים שונים עלולה להעיד על קיומה של בעיית חרדה. חוויה של מצוקה או חרדה היא אמנם חוויה סובייקטיבית, אך מרבית האנשים המתמודדים עם חרדה חשים בעצמם כי מצוקתם מוגזמת.

פגיעה בתפקוד: לא מצליח לדבר בישיבות? משותק בדייטים? לא מתפקד בבחינות? אם התפקוד השוטף שלך נפגע עקב לחץ או חרדה, ככל הנראה אתה מתמודד עם רמת חרדה גבוהה מהממוצע.

סימפטומים פיסיים: חרדה מלווה פעמים רבות בסימפטומים פיסיים משמעותיים ככאבי בטן, שלשולים, כאבי ראש, סחרחורת, בחילה, רעד, הזעה, קוצר נשימה ולעיתים אף התעלפות.

הימנעות: הימנות מפני סיטואציות או אובייקטים שמעוררים בך אי נוחות או פחד הם בדרך כלל עדות לקיומה של בעיית חרדה. כך, למשל, הימנעות מדיבור בפני קהל, מעבר למדרכה השניה כדי להימנע ממפגש עם כלב, או ויתור על הצעת עבודה מאחר והמשרד ממוקם בקומה 15 ומצריך עלייה במעלית- הם כולם סימפטומים המעידים בדרך כלל על קיומה של בעיית חרדה.

חרדה – למה זה קורה?

מדוע חלק מהאנשים מפתחים תגובות מוגברות של חרדה בעוד שאחרים מתמודדים עם סיטואציות מלחיצות באופן סטנדרטי וללא חוויה מוגברת של לחץ או חרדה? התשובה לכך תלויה במספר היבטים, כאשר במרבית המקרים מתקיימת השפעה משולבת של הגורמים השונים:

גורמים גנטיים: כיום ידוע כי נטייה להתפתחות חרדה היא נטייה גנטית. חלק מהאנשים מגיעים לעולם עם מערכת עצבית רגישה יותר המאופיינת בין היתר בהיעדר ויסות בסרוטונין- אחד החומרים המופרשים במוח ואחראיים על ויסות מצב הרוח ותחושת הרוגע שלנו. אנשים המגיעים לעולם עם נטיית מוגברת להתפתחות חרדה לא בהכרח יפתחו בעיות חרדה, אך נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מהן בשילוב גורמים נוספים.

נסיבות חיים וניסיון עבר: נסיבות חיים שונות עשויות להביא להופעתן של בעיות חרדה. כך, למשל, אנשים אשר חוו לאורך חייהם מחסור, אובדן ואיומים שונים עשויים להיות דרוכים ורגישים יותר לסכנות אפשריות ולפתח תגובות של חרדה. גם התנסויות שליליות ספציפיות עשויות להוביל להתפתחות בעיית חרדה: כך, למשל, נשיכה על ידי כלב מגבירה את הסיכון לכך שילד יפתח חרדה מפני כלבים. בדומה, חשיפה לתגובות חרדה של אנשים אחרים עשויה להביא ל"הידבקות" וחיקוי של אותה חרדה, ובפרט בקרב ילדים (למשל, ילד שמזהה תגובת חרדה של האם בתגובה לכלב, מפנים את המסקנה לפיה כלב הוא מסוכן ומפתח חרדה מפני כלבים גם מבלי שנפגע אי פעם על ידי כלב).

גורמים אישיותיים: גורמים אישיותיים ספציפיים עשויים גם הם להגביר את הסיכון להופעת הפרעות חרדה. כך, למשל, נטייה של פרפקציוניזם, צורך מוגבר בשליטה או חוסר אמון באחרים עשויים להתבטא בסימפטומים של חרדה. כך, למשל, פרפקציוניזם מלווה לא פעם בחרדת בחינות, ואילו חוסר אמון באחרים וקשיים בין אישיים עשויים להתפתח להפרעת חרדה חברתית. גם סגנון חשיבה נוקשה קשור פעמים רבות לתחושות של חרדה: אנשים אשר חשיבתם נוטה להיות דיכוטומית, קיצונית ובלתי גמישה נוטים לתפוס ולהמשיג סיטואציות שונות כמאיימות במיוחד ובכך להגדיל את הסיכון לחוויות של חרדה. כך, למשל, סטודנט אשר נוטה לחשיבה של "הכל או כלום" ירגיש שכישלון במבחן או סירוב של סטודנטית אחרת לדייט משמעם כישלון מוחלט בכל היבט של חייו ובהתאם- יחווה חרדה מוגברת לקראת בחינות ואירועים חברתיים.

רווח משני: על אף שחרדה היא חוויה לא נעימה, בלשון המעטה, לא פעם נלווים לה רווחים משניים אשר האדם החווה חרדה אינו ער אליהם, אך הם משפיעים על היווצרותה ושימורה של בעיית חרדה מתמשכת. כך, למשל, ילד אשר מפנים כי חרדה מוגברת מביאה לפינוק, תשומת לב או ירידה בדרישות ההורים עשוי לאמץ לעצמו דפוסי חרדה אותם יחווה כממשיים, מבלי שיהיה ער לגורם הרווח המשני. בדומה, התקפי פאניקה פתאומיים עשויים להיות הדרך העקיפה של נפשו של מנהל בכיר לאותת לו על כך שהוא זקוק גם לפסק זמן, מנוחה והשקעה בקשרים בין אישיים.

הפרעות חרדה

חוויה מתמשכת של חרדה, אשר מביאה למצוקה רגשית ו/או לפגיעה בתפקודו של האדם, מאובחנת בדרך כלל כהפרעת חרדה. הפרעות חרדה נחשבות להפרעות שכיחות ביותר מהן סובלים ילדים, בני נוער ובוגרים רבים אשר נחשבים על פי כל אמת מידה אחרת לאנשים נורמליים ובעלי יכולת תפקודית טובה. כיום, מוכרים מספר סוגים מרכזיים של הפרעות חרדה: התקפי חרדה או פאניקה, חרדה כללית, חרדה חברתית ופוביות.

התקפי חרדה/התקפי פאניקה

התקפי חרדה או התקפי פאניקה מתייחסים להתקפי חרדה פתאומיים אשר מלווים בתחושת פחד עזה ובחשש שדבר מה נוראי מתרחש- בדרך כלל אדם במהלך התקף חרדה יפחד שהוא עובר התקף לב או משתגע. במקביל, במקרים רבים של התקפי חרדה יופיעו גם סימפטומים פיסיים כהזעה, רעד, חולשה כללית, עלייה בקצב הלב, סחרחורת, בחילה, כאבי ראש ובטן וכד'. במקרים מסוימים התקפי חרדה אלו קשים וגורמים למצוקה עזה עד כדי התפתחות אגורפוביה- פחד מפני שהות במקומות ציבוריים הנובע פעמים רבות מפחד מהופעת התקף חרדה המביא לכך שהאנשים הסובלים ממנו מעדיפים לצאת מהבית כמה שפחות כדי להימנע ממצב בו יחוו התקף חרדה מחוץ לביתם, במקום בו אינם חשים בטוחים ומוגנים.

התקפי חרדה מופיעים בדרך כלל באופן פתאומי וללא סיבה נראית לעין, אך התבוננות מעמיקה, בדרך כלל במסגרת טיפול נפשי, תאפשר לזהות גורמי לחץ ומתח משמעותיים בחיי האדם אשר הביאו להופעתם של התקפי חרדה אלו. כך, למשל, התקפי חרדה עשויים להופיע על רקע אובדן הורה בבגרות המעורר תחושות של בדידות ואובדן הביטחון, או על רקע כניסה לקשר זוגי/הולדת ילד ראשון המסמנים כניסה למחויבות רגשית עמוקה.

חרדה חברתית

חרדה חברתית היא הפרעת חרדה שכיחה ביותר אשר מתבטאת בפחד עז מפני סיטואציות חברתיות. חלק מהאנשים המתמודדים עם חרדה חברתית מתמודדים עם חרדה מפני סיטואציות ספציפיות (דיבור בפני קהל, אכילה בציבור) ואילו אחרים מתמודדים עם חרדה חברתית מקיפה יותר הנוגעת לתפקוד במגוון סיטואציות חברתיות ובין אישיות. חרדה חברתית מלווה פעמים רבות בפגיעה בתפקוד החברתי, הבין אישי והתעסוקתי מאחר והיא מגבילה את יכולתו של האדם להתבטא ולהפגין את כישוריו ויכולותיו באופן מלא וממצה, ומביאה פעמים רבות לדפוס של הימנעות מכל סיטואציה חברתית המעוררת חרדה. כך, אנשים רבים המתמודדים עם חרדה חברתית מוותרים מראש על קשרים, הזדמנויות חברתיות ותפקידים תעסוקתיים ונוטים לצמצם עצמם לסיטואציות וקשרים מוכרים המעוררים תחושת ביטחון ומונעים את התעוררותה של חרדה. כך, חרדה חברתית ניזונה ומזינה תפיסות חברתיות שליליות, נטייה כללית לביישנות וקשיים נוספים בתחום הבין אישי (למשל, תלותיות יתר או לחלופין- אגרסיביות הבאה לפצות על החוויה הקשה של חרדה וחוסר ערך בתחום החברתי).

חרדה ספציפית או פוביה

חרדה ספציפית המכונה בשפה המקצועית פוביה היא מצב של פחד מוגזם מגורם או סיטואציה ספציפיים: חיות, מקומות סגורים, בחינות, מעליות, טיסות, ליצנים וכן הלאה. במרבית המקרים, חרדה ספציפית מסוג זה מביאה הן למצוקה משמעותית במפגש עם הגורם המעורר חרדה והן לניסיונות אינטנסיביים להימנע ממפגש עמו. כך, למשל, ילד המתמודד עם פוביה מחתולים עשוי להיות מוכן לוותר על מסיבת יום הולדת המתקיימת בבית שיש בו חתולים, ומנהל עשוי לוותר על קידום מקצועי אשר מצריך נסיעות לחו"ל עקב חרדה מפני טיסות. בחלק מהמקרים, אותה חרדה ספציפית מוכללת גם לגורמים דומים וכך הפרעת החרדה מתרחבת ומביאה לפגיעה בהיבטי חיים נוספים (למשל, פחד מחתולים שמוכלל לפחד מכל החיות).

חרדה כללית

חרדה כללית היא הפרעת חרדה אשר מלווה בדאגנות כללית, אי שקט וחרדה מפני היבטי חיים שונים. אנשים המתמודדים עם חרדה כללית נוטים להיות מוטרדים באופן תמידי מגורמים שונים בחייהם, והתחושה הכללית היא שהם מצויים באופן תמידי במצב של דאגה מפני אסון או קושי אפשריים. כך, למשל, אנשים המתמודדים עם חרדה כללית עשויים להיות מוטרדים מאוד מנושאים בריאותיים וכלכליים, להתקשר שוב ושוב לבני משפחה כדי לוודא שהגיעו בשלום הביתה/לעבודה ולהגיב בעוצמה גבוהה של חרדה לכל שינוי או קושי בחייהם או בחיי היקרים להם.

חרדה של ילדים

חרדה היא אחת ההפרעות הרגשיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים, ויש להבחין בינה לבין פחדי ילדות המופיעים כחלק נורמטיבי בהתפתחות. פחדים רגילים יתבטאו פעמים רבות בפחד מחושך, מפלצות וכן הלאה, וינבעו במרבית המקרים מהקושי של הילד הצעיר להבחין בין דמיון למציאות. כאשר מדובר בפחדי ילדות סטנדרטיים, במרבית המקרים נוכחות ההורה תביא לרגיעה והפחדים יעלמו באופן טבעי. לעומת זאת, חרדה של ילדים תהיה בעלת השפעה מקיפה יותר על חיי הילד ועל משפחתו: ילדים הסובלים מבעיות חרדה נוטים לסבול ממצוקה רבה סביב אירועים, גורמים וסיטואציות נייטרלים, כאשר הפחד מתבטא בשלושה היבטים מרכזיים:

מצוקה: הילד מפגין מצוקה, סבל ותסכול סביב התמודדות עם גורמי החרדה

פגיעה בתפקוד: הילד מסרב להתמודד עם סיטואציות שונות באופן שמונע ממנו להתנהל באופן תקין מבחינה תפקודית, חברתית או לימודית (למשל, ילד שמפחד לדבר בכיתה, לא הולך לימי הולדת עקב פחד מחיות או מסרב לישון בחדרו).

פגיעה בשגרה המשפחתית: כאשר פחדיו של הילד פוגעים בשגרה היומיומית של בני משפחה אחרים והופכים לגורם המנהל את בני הבית האחרים- בדרך כלל מדובר בבעיית חרדה. כך, למשל, הורים לילד עם בעיית חרדה עשויים למצוא את עצמם מוותרים על בילויים זוגיים כדי לא להשאיר אותו לבד בבית, או מבצעים עבורו פעולות שגרתיות אשר הוא חושש לבצע בעצמו.

חרדה של ילדים נובעת בדרך כלל משילוב בין גורמים מולדים הגבירים את הנטייה לחרדה לבין גורמים רגשיים וגורמים הקשורים לקשר של הילד עם בני משפחתו. למשל, ילד עלול לפתח הפרעת חרדה על רקע פרפקציוניזם וחשיבה נוקשה ו/או על רקע צורך לא מודע לזכות ביותר תשומת לב מהוריו.

חרדה של מתבגרים

חרדה – איך מטפלים?
המצוקה והפגיעה התפקודית הנלווים למצבי חרדה שונים מביאים רבים מהסובלים ממנה לפנות אל טיפול פסיכולוגי. שלושת שיטות הטיפול המרכזיות בחרדה הן טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול דינמי וטיפול תרופתי, כאשר בחלק מהמקרים מומלץ לשלב בין השיטות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה

אחת משיטות הטיפול הנפוצות והיעילות ביותר בבעיות חרדה היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יוצא מהנחה כי חרדה נוצרת, משתמרת ומחמירה על רקע דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים.
דפוסי חשיבה בלתי יעילים מאופיינים בתפיסות דיכוטומיות, מוגזמות ובלתי ריאליות של סיטואציות וגורמים נייטרלים. כך, למשל, אדם שמניח כי כל חתול מהווה איום ממשי להידבקות במחלה זיהומית, אישה שמפרשת כל הזעה או אי נוחות גופני כהתקף לב מתקרב או נער שתופס כל מבחן כמדד למידה בה הוא אהוב ומוערך- יתפסו סיטואציות ואלמנטים אלו כמאיימים במיוחד ובהתאם יחוו סימפטומים של חרדה במפגש עמם. דפוסי התנהגות בלתי יעילים מתייחסים להתנהגויות אשר אינן מסייעות לנו להפחית את החרדה הבלתי רציונלית אלא להיפך- משמרות ומגבירות אותה. כך, למשל, הימנעות מהתמודדות עם מושא הפחד אינה מאפשרת צבירת התנסויות חיוביות אשר יקלו על החרדה.

שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בחרדה היא שיטת טיפול קצרת מועד וממוקדת בה המטפל והמטופל מזהים יחד את דפוסי החשיבה וההתנהגות הבלתי יעילים ופועלים יחד לנטרולם, באמצעות מספר אסטרטגיות:

נטרול דפוסי חשיבה בלתי יעילים: זיהוי הטיות חשיבה אשר מביאות לתפיסה בלתי ריאלית של הסיטואציה, הבנת הגורמים להופעתן של מחשבות אלו וניסיון להחליפן במחשבות ריאליות יותר.

חשיפה הדרגתית: בניית "סולם התמודדויות" אשר מאפשר למטופל להתמודד בהדרגה עם מושא הפחד. כך, למשל, במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפחד ממעליות המטופל יחשף בהדרגה לדמיון מודרך של שהייה במעלית, לשהייה במקומות קטנים וסגורים, לעלייה במעלית לקומה הראשונה עם המטפל, לעלייה במעלית שקופה וכן הלאה.

אסטרטגיות הרגעה עצמית: הקניית מיומנויות לשליטה וויסות של החרדה באמצעות דמיון מודרך, טכניקות נשימות והרפיה וכן הלאה.

אסטרטגיות להרחבת הסבילות לחרדה: לימוד טכניקות להסחת דעת מהחרדה ולהרחבת היכולת לשאת אותה מבלי לתת לה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד.

כאשר המטופל הוא ילד, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יכלול גם הדרכת הורים אשר תסייע להורים ללוות את הילד בהתמודדות ולהציב לו גבולות ודרישות אשר יחזקו את המוטיבציה והנכונות שלו להתמודדות עם החרדה.

טיפול דינמי בחרדה

טיפול דינמי בחרדה הוא טיפול אשר יוצא מהנחה כי חרדה מבטאת קונפליקטים רגשיים לא מודעים אשר באים לידי ביטוי דרך הסימפטומים החרדתיים. בהתאם לתפיסה זו, טיפול דינמי אינו מתמקד בהפסקת החרדה אלא בניסיון להבין את גורמי העומק אשר הביאו לפריצתה. דר ההתבוננות וההבנה המעמיקה של גורמי החרדה, ושל התפקיד שהחרדה משרתת, במרבית המקרים חלה ירידה משמעותית בסימפטומים. כך, למשל, אישה שמגיעה לטיפול על רקע התקפי חרדה פתאומיים עשויה להבין באמצעות טיפול דינמי כי התקפי החרדה נובעים מההתמודדות הקשה עם העובדה שבנה הצעיר עומד גם הוא לעזוב את הבית. התבוננות ועיבוד של החששות העולים סביב ההישארות לבד עם בן הזוג והתחושה שתהפוך פחות נחוצה לילדיה יביאו בדרך כלל לכך שהסימפטום החרדתי יהפוך פחות רלוונטי ויעלם.
טיפול דינמי בחרדה עשוי להיות ממושך יותר מטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה, אך לספק תובנה מעמיקה יותר של הגורמים להיווצרותה, ואפשרות לטפל בגורמי העומק ולא רק בסימפטום החרדתי.

טיפול תרופתי בחרדה

הפרעות חרדה עשויות להופיע בעוצמות ודרגות חומרה שונות ובהתאם- להביא לחווית מצוקה ולפגיעה תפקודית בעוצמות שונות. במקרים בהם המצוקה והפגיעה התפקודית קשות במיוחד, ובמקרים בהם טיפול פסיכולוגי אינו מביא להקלה מספקת, ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי נוגד חרדות. טיפול תרופתי בחרדה מביא בדרך כלל לירידה ניכרת בעוצמת הסימפטומים אך באופן טבעי, אינו מביא להבנה טובה יותר של גורמי העומק לחרדה או ליכולת טובה יותר לווסת ולהתמודד עם מצבי חרדה שונים. בהתאם, פעמים רבות הטיפול המומלץ לחרדה הוא טיפול המשלב בין טיפול תרופתי לבין טיפול פסיכולוגי.