טיפול קוגניטיבי התנהגותי

במשך שנים ארוכות, שיטת הטיפול הפסיכולוגי היחידה היתה שיטת הטיפול הפסיכודינמי- טיפול היוצא מהנחה כי מקורם של סימפטומים רגשיים, התנהגותיים ובין אישיים הוא בקונפליקטים, רגשות ופנטזיות בלתי מודעים. החל משנות ה-60' החלה להתבסס תפיסה חלופית לפיה סימפטומים שונים אינם תוצר של תכנים לא מודעים אלא של למידה ואימוץ של דפוסי התנהגות וחשיבה בלתי יעילים. מתוך תפיסה זו, קמה השיטה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

אנשי מקצוע בתחום טיפול קוגניטיבי התנהגותי

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי
דיכאון – כיצד ניתן לטפל בו ללא תרופות?
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
לא מצליחים להחליט האם הזוגיות נכונה לכם? חשוב שתקראו את הראיון הזה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
אפשר לנשום עמוק ולהירגע: טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא שם כולל למגוון שיטות טיפול המבוססות על ההנחה כי סימפטומים רגשיים והתנהגותיים נובעים מאימוץ דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים. הנחת הבסיס של טיפול קוגניטיבי התנהגותי תהיה כי החוויות שאנו חווים לאורך חיינו מביאות להיווצרות התניות ולאימוץ אמונות ותפיסות מסוימות. כך, למשל, ילד שננשך על ידי כלב ילמד שכלבים הם דבר מסוכן, ילדה שסבלה מהצקות חברתיות תלמד שקשרים בין אישיים מהווים מקור סכנה וילד להורים הישגיים ביותר יאמץ אמונות פרפקציוניסטיות ("מי שלא מוציא מאה לא שווה כלום"). כל אחד מאתנו מחזיק בהתניות ובדפוסי חשיבה אשר נוצרו על בסיס חוויות אישיות, אך בחלק מהמקרים דפוסים אלו מתגבשים לכדי דפוס חשיבה והתנהגות נוקשה המביא להיווצרות סימפטומים, עכבות וקשיים. לדוגמה, הילד שננשך על ידי כלב עשוי לפתח פוביה מכלבים והימנעות ממקומות בהם עלול להופיע כלב, הילדה שסבלה הצקות חברתיות עשויה לפתח ביישנות, דיכאון, חרדה חברתית ותפיסה עצמית שלילית ופסימית ("אף אחד בחיים לא יוכל לאהוב אותי") אשר תביא להימנעות מסיטואציות חברתיות, ואילו הילד להורים ההישגיים- יפתח חרדת בחינות, נוקשות ופרפקציוניזם.

בהתאם לתפיסה זו, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס על ההנחה כי ניתן להשיג שינוי סימפטומטי באמצעות זיהוי ונטרול דפוסי החשיבה וההתנהגות הבלתי יעילים. למטרה זו, טיפול קוגניטיבי התנהגותי עושה שימוש במספר טכניקות מרכזיות:

זיהוי ונטרול עיוותי חשיבה: במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי יזוהו דפוסי חשיבה בלתי יעילים הפוגעים ביכולתו של המטופל לפרש נכון סיטואציות ולהעריך באופן מדויק את עצמו, את סביבתו ואת הגורמים לסיטואציות שונות.

חשיפה הדרגתית: אחד מדפוסי ההתנהגות השכיחים ביותר המתגלים במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הנטייה להימנעות מסיטואציות ופעולות הנתפסות כמאיימות (למשל, הימנעות מטיסה, דיבור בפני קהל, אכילה בפומבי, התקרבות לבע"ח). בהתאם, פעמים רבות במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי המטפל יבנה עם המטופל תכנית לחשיפה הדרגתית לגורם ממנו האדם נמנע. כך, למשל, אדם הסובל מחרדה חברתית יונחה לדבר עם מוכרת בחנות, עם מלצר, בפני הצוות שלו בעבודה וכן הלאה, בדרגת קושי עולה. זאת, מתוך מטרה לאפשר צבירת חוויות חיוביות ולאתגר את תחושת הסכנה הנלווית לגירויים מהם האדם נמנע.

רכישת טכניקות הרגעה עצמית ונשיאת מצוקה: הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי העכשווי יוצא מהנחה כי לא תמיד ניתן לנטרל באופן מלא תחושות שליליות. בהתאם, טיפול קוגניטיבי התנהגותי יתמקד ברבים מהמקרים בהקניית מיומנויות שליטה והרגעה עצמית אשר יאפשרו למטופל להרגיע את עצמו ולווסת את מצוקתו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי – למי זה מתאים?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול המתאים לאנשים המעוניינים בהשגת שינוי סימפטומטי תוך זמן קצר יחסית, ואינם מרגישים צורך בהתבוננות מעמיקה ומקיפה בעצמם ובנסיבות שהביאו לפריצת הסימפטומים. כמו כן, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול המתאים לאנשים עם כוחות ומוטיבציה גבוהים, מאחר והטיפול מבוסס על פעולה אקטיבית של המטופל, על התמודדות עם מטלות בין הפגישות ועם נכונות לאתגר באופן משמעותי דפוסי התנהגות קבועים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא כשיטת טיפול יעילה עבור מגוון סימפטומים בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים. בין הסימפטומים והקשיים להם טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע נכללים דיכאון, הפרעות חרדה (חרדה חברתית, פחד קהל, פוביות, פחד טיסה, התקפי פאניקה וכד'), התמכרויות, בולימיה, הפרעות אובססיביות קומפולסיביות, הפרעות פוסט טראומטיות ועוד.