פסיכותרפיה

אם הגעת לדף זה, סביר להניח שאתה מתמודד עם קושי רגשי, בין אישי או התנהגותי אשר גורם לך לשקול לפנות אל פסיכותרפיה. ייתכן שמכריך המליצו לך על פסיכותרפיה, וייתכן שאתה עצמך הגעת לנקודה בה אתה מבין שהזמן לא "יעשה את שלו" ושהקשיים שאתה מתמודד איתם מגבילים אותך, פוגעים באיכות חייך ואינם מאפשרים לך למצות את עצמך. בכל מקרה, סביר להניח שההחלטה לבחור טיפול נפשי - לפנות אל פסיכותרפיה אינה החלטה פשוטה ושאתה מוצא את עצמך מתלבט לגבי עצם הפנייה, לגבי סוגי פסיכותרפיה שיכולים להתאים לך ולגבי בחירת המטפל המתאימים ביותר. בכתבה זו ריכזנו את כל המידע על פסיכותרפיה: מהי פסיכותרפיה, באילו מצבים מומלץ לפנות אל פסיכותרפיה, סוגי פסיכותרפיה מרכזיים ועוד.

אנשי מקצוע בתחום פסיכותרפיה

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום פסיכותרפיה

פסיכותרפיה
חצי הכוס המלאה: שגשוג לאחר דיכאון
פסיכותרפיה
טיפול באישיות גבולית- חלק א'
פסיכותרפיה
דימוי עצמי מיני ואנשים עם נכויות התפתחותיות

פסיכותרפיה

פסיכותרפיה (ריפוי נפשי, ביוונית), היא שם כולל לקבוצת התערבויות טיפוליות המבוססות על שיחה. מקור הפסיכותרפיה הוא בפסיכואנליזה אשר זיגמונד פרויד פיתח בשלהי המאה ה-19.  פרויד, אשר היה רופא במקצועו, זיהה כי מטופלים אשר סבלו מבעיות פסיכוסומאטיות ורגשיות הצליחו להתגבר על הסימפטומים שלהם באמצעות שיחה על בעיותיהם. בהתאם, הוא פיתח את השיטה הפסיכואנליטית אשר התבססה על יצירת מסגרת שיח המכוונת להגברת המודעות לחוויות הלא מודעות העומדות בבסיס הסימפטומים. מאז ימיו של פרויד חוקרים וקלינאים זיהו גורמים נוספים רבים אשר תורמים ליעילות הפסיכותרפיה ובהתאם, נוצרו מודלים ושיטות טיפוליות רבות. עם זאת, רעיון הטיפול באמצעות שיחה נותר בעינו, והוא שעומד בבסיס הפסיכותרפיה.

פסיכותרפיה- מתי פונים?

כפי שאולי גם אתה עצמך חש, ההחלטה לפנות אל פסיכותרפיה אינה החלטה פשוטה. איך יודעים שבאמת צריך פסיכותרפיה? איך מבחינים בין קשיים מולם צריך "לתת לזמן לעשות את שלו" לבין קשיים המצריכים פנייה אל פסיכותרפיה? התשובות לשאלות אלו אינן חד משמעיות, מאחר ואנשים שונים בעוצמת הסבל שהם חווים, במידה בה הם נכונים לפנות לעזרה ובמידת סקרנותם לגבי עולמם הפנימי. עם זאת, מספר מצבים מצביעים בדרך כלל על כל שכדאי לשקול פנייה אל פסיכותרפיה.

מצוקה נפשית: כולנו חווים  מדי פעם מצוקות רגשיות: חרדה לקראת אירוע חשוב, כאב נפשי לאחר פרידה או כישלון, קושי בהתמודדות עם פגיעה בערך העצמי וכן הלאה. רב הזמן נצליח להתמודד עם חוויות אלו בכוחות עצמנו ובסיוע מערכת התמיכה החברתית שלנו, אך במקרים אחרים אנו עשויים לחוות מצוקה עזה ומתמשכת אשר מלווה בפגיעה באיכות חיינו ו/או ביכולת שלנו לתפקד באופן תקין. בחלק מהמקרים המצוקה הנפשית תענה להגדרות הפורמליות של דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, הפרעת אכילה וכן הלאה, אך במקרים אחרים תתקיים מצוקה משמעותית אשר לא תענה עליהן. בכל מקרה, במצבים אלו מומלץ לפנות אל פסיכותרפיה ובכך לא רק להקל על הסבל, אלא גם למנוע את התקבעותם של הסימפטומים הרגשיים ושל הפגיעה בתפיסה העצמית אשר נלווית להם פעמים רבות.

משברים ואירועים טראומטיים: לא משנה כמה חזקים ומוכשרים נהיה, לעיתים החיים מזמנים לנו אירועים המאתגרים ושוחקים את משאבי ההתמודדות שלנו. אירועים אלו יכולים להיות בעלי גוון שלילי (אובדן, מחלה, גירושים, הולדת ילד פגוע, פיטורים, אירוע טראומטי כתאונה או פיגוע), אך גם בעלי גוון חיובי (לידה, כניסה לקשר זוגי, קבלת פקיד ניהולי). פסיכותרפיה מסייעת במצבים אלו הן לעיבוד החוויה הרגשית והן לחיזוק יכולות ההסתגלות ומיומנויות ההתמודדות. 

קשיים בין אישיים: מריבות זוגיות, קושי ביצירת קשר זוגי, חרדה חברתית ובדידות מתמשכת הן רק חלק מהדוגמאות לקשיים הבין אישיים איתם מתמודדים אנשים רבים מכל שכבות הגיל. מאחר וקשרים בין אישיים ממלאים תפקיד מרכזי בחיינו וביכולת שלנו לחוש מאושרים ומסופקים, קשיים אלו מלווים פעמים רבות במצוקה נפשית וחוסר שביעות רצון. בהתאם, פסיכותרפיה מתאימה לאנשים אשר מרגישים חוסר שביעות רצון מהאופן בו קשריהם החברתיים/זוגיים/משפחתיים אינם מתנהלים באופן בו היו רוצים שיתנהלו.

בעיות התנהגותיות: כמעט לכל אחד מאיתנו יש הרגלים שליליים אותם הוא היה שמח לשנות. עם זאת, חלקנו מתמודדים עם הרגלים ודפוסי התנהגות הרסניים במיוחד שביניהם דפוסי אכילה בעיתיים, התמכרויות לחומרים, התמכרויות למין/קניות/מחשב, נטייה להיקלע לקטטות, התנהגות מרצה ונעדר אסרטיביות וכן הלאה. דפוסי התנהגות אלו נובעים בדרך כלל מקשיים רגשיים לא מודעים, אשר פסיכותרפיה מסייעת בהתמודדות איתם.

בעיות פסיכוסומאטיות: סיבה שכיחה נוספת לפנייה אל פסיכותרפיה היא בעיות פסיכוסומאטיות- כאבים ובעיות רפואיות אשר לא נמצא להן מקור נפשי. בעיות פסיכוסומאטיות נגרמות פעמים רבות ממצב בו מצוקה או קונפליקט נפשי בלתי מודעים מבטאים את עצמם דרך סימפטומים גופניים. במקרים אלו, פסיכותרפיה תסייע לזהות את הגורם הרגשי העומד מאחורי הבעיה הפיסית ובכך תאפשר לנפש לוותר על ביטוי כאביה דרך הגוף.

סיבות נוספות: אנשים רבים מתמודדים עם תחושות כללית של חוסר סיפוק, חוסר מיצוי, אי שקט ואי שביעות רצון אשר קשה "לשים את האצבע" על מקורותיהם. אנשים אלו ירגישו ש"משהו לא בסדר" באופן מעורפל וחמקמק, אך יתקשו לזהות את הגורם לתחושה ולכן עשויים להימנע מפנייה אל פסיכותרפיה. עם זאת, במקרים אלו פסיכותרפיה היא דווקא ורם מסייע משמעותי מאחר והיא מסייעת לזהות את מוקדי הקושי ובכך מאפשרת גם להתמודד עמם.

בחירת פסיכותרפיה

כאמור, כיום קיים מגוון רחב ביותר של סוגי פסיכותרפיה וסיבר להניח שגם אם החלטת לפנות אל פסיכותרפיה- אתה עדיין תוהה מהו סוג הטיפול המתאים ביותר לך ולקשייך. כדי לבחור בפסיכותרפיה המתאימה לך ביותר, כדאי לשאול את עצמך מספר שאלות.

מי ומה מוקד הבעיה? פסיכותרפיה יכולה להינתן כיום במסגרת אישית, זוגית, משפחתית או קבוצתית. כמו כן, קיימות התערבויות טיפוליות-ייעוציות כהדרכות הורים. הצעד הראשון לבחירת פסיכותרפיה הוא זיהוי "מושא הטיפול": אתה עצמך, את/ה ובן/ת זוגך, אתם כהורים או אתם כמשפחה. בהתאם, יש לבחור במסגרת הטיפולית המתאימה ביותר. חשוב להדגיש שבחלק מהמקרים סוגי פסיכותרפי שונים יכולים להתאים. כך, למשל, גם פסיכותרפיה אישית וגם פסיכותרפיה קבוצתית יכולה לסייע בהתמודדות עם קשיים בין אישיים, ולעיתים קשה להבחין אילו קשיים זוגיים נובעים מקושי בדינמיקה הזוגית ואלו נובעים מקושי אישי אשר אחד הצדדים מביא אל הקשר הזוגי. יחד עם זאת, למרבית האנשים יש יכולת טובה למדי לזהות באופן אינטואיטיבי מתי יש צורך בכל אחת מסוגי הטיפולים.

מהו משך הטיפול המתאים לי? שאלה חשובה נוספת בתהליך של בחירת פסיכותרפיה היא כמה זמן אתה מוכן להקצות לטיפול. במידה ואתה מעוניין בפתרון סימפטומטי נקודתי אשר אינו מצריך התעמקות בעבר ובנבכי הנפש, יתכן ותעדיף פסיכותרפיה קצרת מועד. לעומת זאת, במידה ואתה מעוניין להכיר את עצמך לעומק, להתמודד עם מגוון קשיים ולחד את מודעותך להיבטים שונים באישיותך מעבר לסימפטומים הנקודתיים- פסיכותרפיה שאינה מוגבלת בזמן יכולה להתאים לך יותר. כאשר פונים אל פסיכותרפיה חשוב לציין מראש בפני המטפל מהו משך הטיפול המצופה, כדי שניתן יהיה לקבל את הערכתו וחוות דעתו המקצועית בנוגע למידת הריאליות של המטרות, ולבניית הטיפול בהתאם.

איזה פסיכותרפיה מתאימה לי? פסיכותרפיה מסוגים שונים יכולה לסייע בהתמודדות עם קשיים רגשיים שונים. בהמשך, נפרט על סוגי הפסיכותרפיה המרכזיים.

איזה מטפל מתאים לי? בחרת פסיכותרפיה שמתאימה לך? עכשיו, כנראה, אתה תוהה כיצד תבחר את המטפל המתאים ביותר. אחד הקשיים המרכזיים בהיבט זה הוא שההתאמה האישית בין המטפל למטופל היא בעלת השפעה מכרעת על תוצאות הטיפול כך שמטפל שיגיע לתוצאות מצוינות עם מטופל אחד, עשוי שלא להגיע לתוצאות טובות עם מטופל אחר. בהתאם לכך, קשה להצביע על הנחיות חד משמעיות אשר יובילו לבחירת המטפל ה"אידיאלי": חשובה הרבה יותר יכולתו של המטופל להרגיש האם נוצר "קליק" בינו לבין המטפל, האם הוא מרגיש מובן ובנוח והאם השיחה מתקדמת בכיוונים שנחווים כרלוונטיים ובעלי ערך. כמו כן, חשוב לשים לב כי המטפל מנהל את השיח הטיפולי במקצועיות: מתחיל את הפגישות בזמן, ממוקד בך ובמטרותיך ומגיב באופן קשוב ורציני לספקות או חששות הנוגעים לתהליך הטיפולי ותוצאותיו.

סוגי פסיכותרפיה

עשורים ספורים לאחר הולדת הפסיכואנליזה החלו לצמוח מודלים טיפוליים אשר חלקם יצאו מהנחות בסיס ורציונליים שונים מאלו שהנחו את פרויד. עם השנים מודלים אלו הצמיחו פיתוחים, שיטות וטכניקות טיפוליות נוספים כך שכיום קיים מגוון עצום של סוגי פסיכותרפיה. עשרות מחקרים אשר ניסו לדרג את יעילותן של שיטות פסיכותרפיה שונות הצביעו שוב ושוב על כך שסביב מרבית הקשיים הרגשיים המביאים לפנייה לטיפול, אין עדיפות לסוג פסיכותרפיה מסום על פני אחר: יעילות הפסיכותרפיה נמצאה כמושפעת בעיקר מגורמים כאיכות הקשר הטיפולי הנוצר בין המטפל למטופל ומידת ההסכמה בין המטפל למטופל על מטרות הטיפול ועל הדרך להשגתן.

בהתאם, בחירת סוג פסיכותרפיה צריכה להיעשות בעיקר על סמך תחושה אישית וחיבר לסוג מסוים של פסיכותרפיה- ולאו דווקא על סמך קריטריונים אובייקטיביים.

פסיכותרפיה דינמית

פסיכותרפיה דינמית היא "קרובת המשפחה הקרובה ביותר אל הפסיכואנליזה. פסיכותרפיה דינמית היא גישה המבוססת על ההנחה שאירועי עבר ויחסים בין אישיים משמעותיים מוקדמים מעצבים את דפוסי היחסים שלנו, את תפיסתנו העצמית ואת האופן בו אנו מווסתים את רגשותינו. אלמנטים אלו מתקיימים בנפשנו באופן לא מודע, אך משפיעים על היחסים שאנו בוחרים, על רגשותינו ומצוקותינו ועל האופן בו אנו מתנהלים כהורים, כבני זוג, כקולגות וביום יום שלנו. בהתאם להשפעות העצומות של דפוסי יחסים ואירועי עבר על חיינו, קונפליקטים לא מודעים ואירועים שלא זכו לעיבוד רגשי מספק משפיעים עלינו גם הם ועלולים להביא למגוון סימפטומים. בין סימפטומים אלו עשויים להיות חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, ערך עצמי נמוך, חוסר סיפוק, קשיים בתפקוד המיני, התמכרויות וכן הלאה. פסיכותרפיה דינמית מסייעת בהתמודדות עם סימפטומים אלו ואחרים באמצעות שתי מתודות מרכזיות. האחת היא חקירה והתבוננות אקטיביים בעולמו הפנימי של המטופל, באופן שמאפשר להפוך את ההיבטים הלא מודעים למודעים, ובכך לנטרל או לצמצם את השפעתם ההרסנית. המתודה השניה היא יצירת קשר טיפולי משמעותי בין המטפל למטופל, באופן שמספק למטופל התנסות בדפוס קשר משמעותי ומיטיב, לעיתים לראשונה בחייו. התנסות זו בקשר מאפשרת הן עיבוד של חוויות רגשיות מקשרי עבר קודמים והן התנסות חדשה בקשר המלווה בשיקום האמון בקשרים בין אישיים, הרחבת הרפרטואר הבין אישי והעמקת היכולת ליצירת קשרים אינטימיים.

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית היא פסיכותרפיה היוצאת מהנחה כי סימפטומים רגשיים והתנהגותיים אינם נובעים מחוויות רגשיות לא מודעות, אלא מרכישה ואימוץ של דפוסי התנהגות וחשיבה בלתי יעילים. דוגמאות להתנהגויות בלתי יעילות הן הימנעות מגירויים מאיימים (למשל, הימנעות מטיסות, דיבור בפני קהל, כלבים), ריצוי או הרגעת חרדות באמצעים הרסניים (למשך, באמצעות סמים, קניה כפייתית או אכילה רגשית). דוגמאות לדפוסי חשיבה בלתי יעילים הם חשיבה קטסטרופלית ("אם היא עוזבת אותי החיים שלי הרוסים"), ייחוס עצמי שלילי והימנעות מייחוס עצמי חיובי (למשל, מצב בו כישלון במבחן נתפס כביטוי לחוסר יכולת והצלחה במבחן נתפסת כביטוי למזל או כתוצאה ממבחן קל במיוחד) וחשיבה דיכוטומית ("אם אני מקבלת פחות מ-100 זה לא שווה כלום"). פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית מניחה כי שינוי דפוסים אלו יביא גם לנטרול הסימפטומים. בהתאם, במסגרת פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית נעשה שימוש בטכניקות שונות אשר מסייעות בהפחתת דפוסי התנהגות וחשיבה בלתי יעילים, וחיזוק התנהגויות וסגנונות חשיבה רצויים. בין טכניקות אלו נכללות רכישת טכניקות נשימה והרגעה עצמית, חשיפה הדרגתית ומובנית לגירויים  מאיימים, אתגור דפוסי מחשבה בלתי יעילים, למידת טכניקות לנשיאת מצוקה ועוד. פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית נחשבת לטכניקה יעילה ומהירה להתמודדות עם סימפטומים דיכאוניים, חרדתיים והתנהגותיים, מאחר והיא מתמקדת בהשגת שינוי מהיר יחסית ולא בהשגת שינוי נפשי ובין אישי מעמיק ונרחב.

פסיכותרפיה להפרעות פוסט טראומטיות

סוג ספציפי וחשוב במיוחד של פסיכותרפיה הוא פסיכותרפיה לטיפול בהפרעות פוסט טראומטיות. בניגוד להפרעות רגשיות אחרות אשר נגרמות על רקע מגוון גורמים פסיכו-סוציאליים, אישיותיים וביולוגיים, הפרעות פוסט טראומטיות מושפעות בעיקר על ידי חשיפה לאירוע טראומטי הכולל סכנה של פגיעה פיסית או נפשית קיצונית באדם או ביקיריו. חשיפה זו עלולה לגרום להפרעות פוסט טראומטיות המאופיינות בסימפטומים של חרדה, עוררות יתר (דריכות, אי שקט) וזיכרונות חודרניים (סיוטים, פלשבקים) והימנעות מגירויים המזכירים את האירוע. מאפייניה הייחודיים של ההפרעה הפוסט טראומטית והפגיעה המאסיבית שהיא גורמת לאיכות חייו ותפקודו של האדם הסובל ממנה הביאו לבניית סוגי פסיכותרפיה שונים המכוונים לטיפול בהפרעה. פסיכותרפיות אלו מבוססות על רכיבים שונים שביניהן עיבוד של החוויה הטראומטית באמצעים שונים (קלפים טיפוליים, סיפור האירוע), למידת טכניקות הרגעה עצמית, עיבוד החוויה הגופנית הקשורה בטראומה, חשיפה הדרגתית יזומה לגירויים המזכירים את הטראומה (למשל, חזרה הדרגתית לנסיעה במכונית ולאחר מכן לנהיגה לאחר תאונת דרכים) וכן הלאה. במסגרת סוגי פסיכותרפיה אלו נכללים SE, SEE FAR CBT, PE ועוד.

סוגי פסיכותרפיה נוספים

בשנות ה-60', כאשר הפסיכואנליזה איבדה את בלעדיותה וסוגי פסיכותרפיה נוספים החלו להיווצר, התקיימה הפרדה ברורה בין פסיכותרפיה בגישה דינמית לפסיכותרפיה בגישה הקוגניטיבית התנהגותית. עם השנים הפרדה זו הפכה דיכוטומית פחות, ומטפלים מהאסכולות השונות החלו להיות אקלקטיים יותר בעבודתם ולשלב רכיבים משתי המתודות הטיפוליות בהתאם לצורך. על רקע זה, התפתחו גם סגי פסיכותרפיה אשר משלבים בין רכיבים מובנים, קוגניטיביים והתנהגותיים לבין רכיבים המדגישים את החוויה הלא מודעת ואת הקשר הטיפולי. מאחר ומודלים אלו הם מובנים וקצרי מועד, קל לבדוק את יעילותם מבחינה מחקרית והמחקר אכן מצביע על יעילותם. מודלים מרכזיים המשתייכים לסוג זה של פסיכותרפיה הם:

פסיכותרפיה מבוססת מנטליזציה: פסיכותרפיה מבוססת מנטליזציה היא מודל טיפולי המתבסס על ההנחה שהיכולת להתמודד באופן מסתגל עם מצבים רגשיים, יחסים בין אישיים ומגוון סיטואציות יומימיות תלויה ביכולת המנטליזציה- היכולת לפרש את התנהגותנו ואת התנהגות האחר במונחים של מצבים מנטליים כרגשות, מחשבות וכוונות. בהתאם, פסיכותרפיה מבוססת מנטליזציה מכוונת לסייע למטופל לפתח את יכולת המנטליזציה שלו, ובכך מקדמת את יכולתו להתמודד עם מצוקה רגשית (דיכאון, חרדה, כאב נפשי), לנהל קשרים בין אישיים חיוביים ולתפקד בסיטואציות תעסוקתיות, הוריות וחברתיות.

פסיכותרפיה דיאלקטית: פסיכותרפיה דיאלקטית היא שיטת טיפול לבוגרים ומתבגרים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית, התנהגויות של פגיעה עצמית והפרעות התנהגות. פסיכותרפיה דיאלקטית מתמקדת בהקניית כישורי התמודדות שביניהם ויסות עצמי, נשיאת מצוקה, שליטה עצמית, הימנעות מפגיעה עצמית, ניהול קשרים בין אישיים וכן הלאה. פסיכותרפיה דיאלקטית מתקיימת כמעט תמיד במקביל לפסיכותרפיה דינמית כך שהמטופל יכול לעבד את חוויותיו הרגשיות במסגרת פסיכותרפיה דינמית, ולהתמקד בשינוי דפוסי התנהגות במסגרת פסיכותרפיה דיאלקטית.

פסיכותרפיה מבוססת סכמה: פסיכותרפיה מבוססת סכמה היא שיטת טיפול אשר יוצאת מהנחה שהתנסויותינו וחוויותינו בילדות מביאים להיווצרות סכמות מסתגלות (למשל: העולם הוא מקום בטוח, אפשר לסמוך על אנשים) ולסכמות בלתי מסתגלות (למשל: אסור לסמוך על אף אחד, אף אחד לא יכול לאהוב אותי). הסכמות הבלתי מסתגלות משפיעות על חוויות רגשיות ובין אישיות בבגרות, ובמסגרת פסיכותרפיה מבוססת סכמה נעשה ניסיון לזהות סכמות בלתי מסתגלות, לחקור את שורשיהן ולזהות את האופן השלילי בו הן משפיעות על חייו של המטופל (למשל: בחירת בני זוג מתעללים, התבודדות והימנעות מקשר). זאת, במסגרת קשר אמפתי ומשמעותי הנוצר בין המטפל למטופל ויוצר חוויה רגשית מתקנת אשר מאפשרת לסכמות חיוביות ומסתגלות יותר לתפוס את מקומן של הסכמות הבלתי מסתגלות.

פסיכותרפיה ממוקדת רגש: פסיכותרפיה ממוקדת רגש היא שיטת טיפול אשר יוצאת מהנחה כי קשיים רגשיים נובעים ממודעות בלתי מספקת לרגשות אשר מביאה לקושי בוויסות שלהם. בהתאם, פסיכותרפיה ממוקדת רגש מתמקדת ביצירת אווירה תומכת ואמפתית המאפשרת למטופל להתוודע למצבים הרגשיים השונים שהוא חווה, לחקור אותם לעומק וללמוד לווסת אותם כך שיהיו מלווים בפחות מצוקה וסבל.

פסיכותרפיה לילדים

אם בעבר ההנחה הרווחת היתה שהילדות היא תקופה מאושרת ונטולת דאגות, כיום ידוע שילדים רבים מתמודדים עם קשיים רגשיים (חרדה, דיכאון), חברתיים והתנהגותיים. בהתאם, כיום קיימים סוגי פסיכותרפיה המותאמים לילדים בגילאים שונים. כבר בגיל הרך (0-6), ילדים עשויי להיעזר בפסיכותרפיה דיאדית על רקע בעיות אכילה, קשיי תקשורת ובעיות התנהגות. פסיכותרפיה דיאדית יוצאת מנחה כי בגיל זה ההורה הוא מרכז עולמו של הילד, ולכן היא מבוססת על מפגשים טיפוליים בהם לוקחים חלק הן הילד והן הורה, ובהם המטפל מסייע להורה להבין את צרכיו הרגשיים של ילד ולחזק את הקשר עמו.

בגילאים מאוחרים יותר של הילדות, קיימים סוגי פסיכותרפיה פרטניים המותאמים למגוון קשיים שביניהם הפרעות חרדה, דיכאון, הפרעות התנהגות וקשיים חברתיים. סוג אחד של פסיכותרפיה הוא פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, אשר דומה בעקרונותיה לפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית לבוגרים, אך משלבת ממד משחקי המותאם לילדים. סוג פסיכותרפיה נוסף ושכיח לילדים הוא פסיכותרפיה באמצעות משחק המהווה פסיכותרפיה דינמית מותאמת לילדים: במסגרת פסיכותרפיה במשחק הילד מוזמן לשחק באופן חופשי, מתוך הנחה שדרך המשחק הוא נותן ביטוי לתכנים, הקונפליקטים והרגשות שבעולמו הפנימי. דרך המשחק, המטפל מסייע ליל לעבד תכנים וחוויות פנימיות אלו, ואף לפתח פתרונות ומיומנויות התמודדות אדפטיביים.

פסיכותרפיה למתבגרים

גיל ההתבגרות, כפי שזכור לרבים מאיתנו, הוא תקופה אשר מעמתת את המתבגרים עם מגוון אתגרים נפשיים שביניהם גיבוש הזהות העצמית, גילוי המיניות, העמקת הקשרים הבין אישיים, פיתוח עצמאות ונפרדות מההורים, התמודדות עם לחצים לימודיים והתחלת קבלת אחריות אישית המהווה צעד ראשון לכניסה לעולם המבוגרים. בהתאם, חלק מהמתבגרים נתקלים בקשיים לנוכח אתגרים אלו, ועשויים לבטא את קשייהם דרך הפרעות התנהגות, התמכרויות, הפרעות אכילה, בעיות פסיכוסומאטיות, הפרעות חרדה, דיכאון, התנהגויות של סיכון ופגיעה עצמית וכן הלאה.

פסיכותרפיה למתבגרים דומה במטרותיה ובדרכי פעולתה לפסיכותרפיה לבוגרים, אך באופן טבעי, מטפלים המציעים שירותי פסיכותרפיה למתבגרים נדרשים להתאים עצמם לשפתם וצורכיהם הייחודים של המתבגרים. יש לציין כי חלק מהמתבגרים אינם משתפים פעולה עם התהליך הטיפולי על אף מצוקתם, אך גם במקרים אלו חשוב שלא להרים ידיים. חלק מהמתבגרים מקפידים להפגין עמדה של חוסר רצון וחוסר עניין בטיפול, אך בפועל משתפים פעולה עם המטפל כל עוד אינם נדרשים "להצהיר" על רצונם בטיפול (ובכך להכיר באופן פורמלי בקשייהם ובנזקקותם). לעומת זאת, חלק מהמתבגרים מסרבים לפנות אל פסיכותרפיה או לשתף עמה פעולה. במקרים אלו, ההורים יכולים לפנות להדרכת הורים במסגרתה יוכלו להבין טוב יותר את מצבו של המתבגר וסיבותיו, לרכוש כלים שיאפשרו להם לסייע לו בעקיפין ולחזק עמו את הקשר, ולאמץ התנהגויות אשר עשויות לעורר את המוטיבציה של המתבגר לטיפול. למשל, נער מתבגר שסובל מחרדות ומטיל טרור על כל בני המשפחה עקב חרדותיו עשוי לפתח מוטיבציה לפנייה אל פסיכותרפיה רק לאחר שהוריו מתחילים להציב גבולות ולדרוש ממנו להתעמת עם חרדותיו.