דפנה הומינר דנה בתיאור המקרה של הטיפול בקתרינה, דרכי משקפי פסיכולוגיית העצמי, והתייחסה הן למקור הטראומה והן למשמעותו של הסימפטום הסומטי. הומינר טענה כי לפי פרויד, הסימפטום הפסיכוסומטי הוא מופע של נפש המשתמשת בגוף כדי להיפטר מחומר טראומטי. הומינר הציעה נקודת מבט אחרת, וטענה כי על פי פסיכולוגיית העצמי, הנפש והגוף אינם נפרדים, ולכן אין הנפש משתמשת בגוף. לפי פסיכולוגיית העצמי, ישנו מכלול של חוויות, רגשות ומחשבות, אשר במצב הבריא עטופים במעטפת המייצרת חוויה אחת לכידה וקוהסיבית. במצב של טראומה, כאשר המעטפת מתרסקת, מתרסק העצמי – גוף ונפש גם יחד.
