ד"ר מירב רוט מתייחסת לצורות השונות של עדות שבאות לידי ביטוי בספריה של שלו ומבקשת ממנה לספר על מלאכת כתיבתן ועל התהליך שהיא עוברת דרך כתיבה זו. שלו מתייחסת לעובדה כי בכתיבה לעתים מתהווה 'תודעה אחרת' שנמצאת אצלה אך היא לא באמת ברשותה ואף מתארת את הכתיבה כתהליך טראומטי בעצמו לעתים. רוט מציעה כי חלק מהפחד או הטראומה שבכתיבה מבטא את הפחד ממתן מילים לסדרי העדות שמחזיקה שלו בתוכה. דיונן המרתק שופך אור על השאלה, "מי מעיד על מי, הסופר על דמויותיו או הדמויות על הסופר?".
