בדיון התגובה להרצאתו של ד”ר אבי ברמן, ד”ר רוברט גרוסמרק הציע נקודות התייחסות לעבודת הקבוצה באמצעות המשגות מעבודתה של ג'ולייט מיטשל, על צירים אנכיים (הורה-ילד; או אנליטיקאי-חבר קבוצה) ורוחביים (ילד-אחים; או חבר קבוצה-חברים אחרים) בעבודה קבוצתית, וכן לתיאורו של ויניקוט את החוויה הפרדוקסלית של האדם, הנמצא בו זמנית לבד ופועל בשדה אינטרסובייקטיבי. לטענתו, הפרדוקס נוכח מאוד בעבודה קבוצתית, ובמובן מסוים כל מפגש קבוצתי, כמו זה שתיאר ד"ר ברמן, מהווה מיקרוקוסמוס של עולם שלם. בהמשך, התייחס ד"ר גרוסמרק להתמקמות המנחה בקבוצה, הפרשנויות שהוא מציע ומתי נכון להציע חיבורים בין הקבוצתי לאישי, וכן בתמה לא מודעת של “going on being” קבוצתי אשר עולה מתוך תיאורו של ד"ר ברמן.
