במסגרת הרצאתו, פרופ' אליעזר ויצטום התמקד במאפיינים השונים של מציצנות ופדופיליה ובקשר ביניהן לבין פגיעות מיניות בילדות. לטענת פרופ' ויצטום, על אף שהן נתפסות כהפרעות נפשיות, יש להסתכל על מציצנות ועל פדופיליה כפאראפילות – התנהגויות מיניות חריגות, ותיאר את ההקשרים בהם התנהגויות אלה נקשרות בפגיעה מינית. הוא תיאר היבטים נוירוביולוגיים, פסיכיאטריים, קוגניטיביים ואישיותיים של אנשים המפגינים אותן, וכן סקר את ההתפתחות של החשיבה הקלינית והמחקרית על כל אחת מהתופעות הללו.
