כניסת מטפלים לאתר הקהל הרחב
האיזור הזה באתר מיועד למטפלים ולאנשי מקצוע. לאתר המידע ולאיתור מטפלים
לחצו כאן

פסיכופתולוגיה ומצבים מנטליים פרימיטיביים: תקציר מאמרו של Caper

פסיכופתולוגיה ומצבים מנטליים פרימיטיביים: על הקשר בין פתולוגיה בבגרות למצבים מנטליים ראשוניים בילדות, והמפגש הקליני עם מצבים מנטליים פרימיטיביים.

מאת
צוות בטיפולנט
מאת
צוות בטיפולנט
17/07/2016

מבוא

לאורך העשורים האחרונים הלכה וגדלה ההתעניינות בהתפתחות הפסיכולוגית המוקדמת ובקשר בין טיב ההתפתחות המוקדמת לבין הפרעות נפשיות בבגרות. במאמר זה, Caper מבקש לבחון האם ניתן לראות הפרעות פסיכולוגיות בבגרות כרגרסיה או קיבעון (פיקסציה) למצב מנטלי פרימיטיבי או ראשוני. כלומר, התקבעות בשלב מוקדם של ההתפתחות הנורמלית. Caper מתייחס לכך כי לא הכל ידוע לנו על שלבי ההתפתחות הראשוניים, אך המחקר והתיאוריה מביאים למספר מסקנות ברורות עליהן מתבסס המאמר.

בשלב ראשוני, הוא מציע כי ניתן לבחון את המאמר של פרויד,  Formulations on the two principles of mental functioning, בו הוא הציע כי החיים המנטליים הפרימיטיביים כוללים מצב של סיפוק הלוצינטורי בו הפנטזיה האומניפוטנטית מהווה תחליף לקשר עם המציאות; בעוד שהמציאות עצמה זוכה להתעלמות מצד התינוק. חיים מנטליים אלו נשלטים על ידי עקרון העונג. לצד תפיסה זו, פרויד הבין כי סיפוק הלצינטורי אינו משביע את התינוק הרעב במציאות, והמציאות (בצורת צורך ביולוגי) מאלצת אותו לבסוף ליצור עמה קשר כמקור הזנה ועליו לקבל את כלליה. ללא יצירת קשר עם המציאות באיזה שהיא מידה, לא ניתן לשרוד לאורך זמן. לכן, אנו יכולים להסיק כי כבר במצבים המנטליים הפרימיטיביים ביותר קיים קשר מסוים למציאות.

בהמשך לכך, מאמריהם החלוציים של מלאני קליין ואסתר ביק, בצירוף עדויות שנאספו ממחקרים אמפיריים, מבהירים כי גם לתינוקות צעירים מאוד יש יכולת מרשימה ליצירת קשר עם אובייקטים מציאותיים וליצירת תקשורת איתם בדרכים ממשיות. כלומר, כבר במצבים מנטליים פרימיטיביים וראשוניים מאוד קיימת אוריינטציה בסיסית כלפי המציאות, מודעות מסוימת לגבי מה שמפונטז לעומת מה שאמיתי, ונטייה ליצירת קשר עם אובייקט אשר התינוק אינו מבלבל בינו לבין העצמי. סוג זה של קשר, שאיננו מבלבל בין העצמי לבין האובייקט, מאפשר חוויה הן של העצמי והן של האובייקט, אשר עומדת בבסיס היכולת ללמוד מן הניסיון - יכולת המתפתחת במהירות בסביבה נורמלית. התנועה הנפשית הזו בילדות היא תקינה ותואמת שלב. הרי אנו תופסים ילד כנורמלי גם כאשר הוא מפגין חשיבה מאגית וגם כאשר הוא עובר במהירות בין רוגע לבין התפרצות של חרדה, מאחר ואנו מאמינים כי הזמן ישנה היבטים אלו. רק כאשר לא חל שיפור לאורך זמן ביכולות הללו, או כאשר הן מופיעות גם בבגרות, אנו מתחילים להתייחס לקיומה של פתולוגיה.

יחד עם זאת,  חשוב לציין כי מבוגר המתמודד עם הפרעה נפשית אינו מהווה וריאציה של ילד בעל התפתחות תקינה, אם כי הוא יכול להיתפס כמעין וריאציה של ילד בעל התפתחות בלתי אדפטיבית. לפי פרויד, פסיכופתולוגיה היא הרחבה של נוירוזה ילדית, אשר התמזגה בחזות נורמטיבית. פרויד לא הציע כי מבוגרים המתמודדים עם קשיים נפשיים מצויים ברגרסיה למצב מנטלי פרימיטיבי אך נורמלי, אלא הוא ראה בהם ורסיות בוגרות של ילדים במצבים מנטליים אבנורמליים. לתפיסתו, פסיכופתולוגיה בבגרות אינה רגרסיה או פיקסציה פשוטה למצב פרימיטיבי נורמלי, אלא היעדר התקדמות מהמצב הלא נורמלי.

דלוזיה לא מודעת וחוסר יכולת ללמוד מן הנסיון

נוכחותם של מצבים מנטליים ראשוניים בבגרות קשורים בכישלון במה שביון (1962) כינה למידה מן הניסיון: כישלון ביכולת לתת לחוויה לשנות את הדלוזיה הינקותית (החשיבה המאגית), המהווה חלק מההתפתחות המנטלית הנורמלית. ניתן לראות בדלוזיות אלו כתוצר של כוחות פרה גניטליים (אוראליים, אנאליים ופאליים) אשר מתבטאים בתודעה בפנטזיות לא מודעות ואומניפוטנטיות של פיצול, השלכה והפנמה. במסגרת פנטזיות אלו, העצמי והאובייקט מפוצלים לחלקים אידיאליים וחלקים רעים, חלקי עצמי מושלכים אל תוך האובייקטים וחלקי אובייקט מופנמים אל תוך העצמי. מנגנונים אלו יוצרים חוויה סובייקטיבית בה האובייקט והעצמי מפוצלים תחילה לחלקים רעים ואידיאליים, ולאחר מכן החלקים הטובים מוכנסים חזרה לייצוג העצמי/אובייקט הטובים, ואילו החלקים הרעים מוכנסים אל העצמי/אובייקט הרעים המואדרים. כך, העצמי/אובייקט הטוב הוא מקור להזדהות, והעצמי/אובייקט הרע נפלט החוצה.

קליין התייחסה ליחסי אובייקט אלו כאל יחסי אובייקט חלקיים ושייכה אותם לעמדה הסכיזואידית פרנואידית. במסגרת חוויה נפשית זו, האובייקט הטוב נתפס כמצוי בשליטת העצמי וכשלוחה שלו, ואילו חלקי העצמי והאובייקט הרעים נתפסים כשייכים לאובייקט. את הפעולות הפסיכולוגיות היוצרות מצב זה של הזדהות והשלכה אומניפוטנטיות ניתן לכנות "הזדהות נרקיסיסטית". במצב זה אין יכולת לתפוס את העצמי או את האובייקט בשלמותם ולהכיר בכך שלאחר יש תודעה נפרדת. הפנטזיות האומניפוטנטיות היוצרות הזדהויות נרקיסיסטיות, הן בלתי נפרדות מהדלוזיה לפיה העצמי הוא בעל האובייקט הנחשק, ולכן הן מונעות את ההכרה בכך שלעצמי יש צרכים בלתי מסופקים או שהוא חווה כאב מנטלי.

Money-Kyrle הציע בשנת 1968 כי פסיכופתולוגיה נובעת מדלוזיות לא מודעות, קרי רעיונות מקובעים אשר אינם ניתנים לשינוי דרך חוויות סטנדרטיות. במצבים אלו האפקט הטיפולי של האנליזה (או הפסיכותרפיה) הוא התמודדות עם הדלוזיות הלא מודעות העומדות בבסיס ההזדהויות הנרקיסיסטיות. כך, הטיפול מסייע למטופל להבחין בין מציאות פנימית (העצמי) למציאות החיצונית (האובייקט), מבלי לבלבל ביניהן. חשוב להדגיש כי פנטזיות אומניפוטנטיות לא מודעות, כלומר דלוזיות לא מודעות, ופנטזיות רגשיות לא מודעות אינן שונות זו מזו לגמרי, אך ממלאות תפקידים שונים ואף מנוגדים בנפש. בעוד שדלוזיות לא מודעות מערערות את יכולת האדם ללמוד מן הניסיון, פנטזיות לא מודעות הן רכיב חיוני ביכולת ללמוד מהניסיון, מאחר ואחת מדרכי הלמידה המרכזיות שלנו היא יצירת השערות (הנובעות מהפנטזיה) על העולם ובחינתן מול המציאות בפועל.

פנטזיות אומניפוטנטיות לא מודעות (דלוזיות אומניפוטנטיות) שונות מפנטזיות רגילות בכך שלא ניתן לבחון אותן מול תפיסת המציאות. כך, פסיכופתולוגיה מקושרת לדומיננטיות של דלוזיות אומניפוטנטיות בנפש, אשר אינן משמשות כהשערות המובאות לבחינה לנוכח המציאות. הדלוזיות נחוות כאמיתיות באופן ריאלי, למעשה הן דוגמות או סכמות חשיבה יותר מאשר רעיונות. כאשר הדלוזיות פוגשות חוויות העשויות לערער אותן, במקום שהדלוזיות ישונו על ידי המציאות, המציאות מוכנסת אל המערכת הדלוזיונית ועל המציאות מופעלת מניפולציה המתאימה אותה לדלוזיה ("הזדהות השלכתית ריאליסטית", על פי ביון). בהקשר הטיפולי, במצבים בהם הפירוש שהמטפל מציע עלול לערער את הדלוזיה, המטופל יכול לעוות ולפרש את הפירוש כך שייתפס כתומך בדלוזיה ("טרנספורמציה בהלוצינציות", על פי ביון).



מקורות

עוד כתבות

בטיפולנט - הפורטל הגדול לשירותים פסיכולוגיים בישראל

פורטל בטיפולנט מציע מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד, ביניהם אינדקס לאנשי מקצוע, מרכז מידע לפסיכולוגיה, כנסים וימי עיון לאנשי מקצוע ולקסיקון למונחי פסיכולוגיה. פסיכולוגים ואנשי מקצוע יכולים לבקר במאגר המאמרים המקצועיים בפורטל או לבקר במגוון של פורומים פסיכולוגים הזמינים להתייעצות. הפורטל הופך להיות מהמובילים בתחום הפסיכולוגיה בישראל בפרט ובתחום אנשי המקצוע בכלל. התכנים והמידע המוצגים באתר זה מספקים מידע בלבד. אין לראות בהם אבחנה ו/או חוות דעת ו/או המלצה רפואית והם אינם מהווים בשום מקרה תחליף לייעוץ עם גורם מקצועי מוסמך. השימוש באתר או בתכניו הוא על אחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש. שימוש באתר ובתכניו ייחשב כהסכמה מצד המשתמש לתקנון האתר המופיע בעמוד מדיניות פרטיות ותנאי שימוש באתר.