ד"ר ארנון רולניק
בפודקאסטים רבים שאני מעלה, אני מתעניין בתחומי פסיכולוגיה שהם חדשים לי, כלומר אינם בתחום מומחיותי המקצועית, אך אני מאוד סקרן לגביהם, ולכן מביא את מיטב המומחים להתראיין כאן.
הנושא שבו נדון בפרק זה רחוק מלהיות זר לי: חוויתי אותו על בשרי, ולאורו גדלתי. ועם זאת, באופן חשוד לא טרחתי לדון בנושא זה באורח מקצועי. אני מדבר על המשמעות של לגדול בקיבוץ בצל החינוך המשותף.
הפודקאסט הפעם מורכב מהחלקים הבאים:קטעים קצרים שנלקחו מספרה של יעל נאמן: "היינו כחולמים".ראיונות שערכתי עם חברי לקבוצת הילדים בקיבוץ עין שמר.האזנה לסיפור של עמוס עוז בשם "ילד קטן".בספרה של יעל נאמן ניתן למצוא תאור עובדתי קונקרטי של איך היו הדברים בקיבוץ במאה הקודמת, דברי חברי מהקיבוץ מוסיפים זוית נוספת, וסיפורו של עמוס עוז ממש מטלטל.
לאחר שמיעה של כמה קטעים מרכזיים, אני מרשה לעצמי לבטא כעס על התפקיד ההורי הלקוי לעיתים מול צלו של החינוך המשותף.
