צוות בטיפולנט
McCarthy פותח את מאמרו משנת 2002 "סודות מיניים, טראומה וקשיים בתפקוד המיני" (Sexual secrets, trauma, and dysfunction) בהתייחסות לכך שלחלק גדול מהפונים אל טיפול זוגי מיני יש סודות מיניים הנוגעים להרגליהם המיניים בעבר או בהווה אותם לא חלקו עם בן/בת הזוג. במאמר הנוכחי הוא מציג את הסודות המיניים הנפוצים ביותר, את הרציונל העומד מאחורי שמירתם ואת ההשפעות השליליות שלהם. כמו כן, המאמר יתייחס לאופן בו סודות אלו נכנסים אל הטיפול הזוגי, להחלטה לשתף בהם, לטכניקות לשיתוף בסודות ובאימפקט שיש לשיתוף בסודות על האמון בקשר ועל המיניות.
טכניקת ההערכה המרכזית בה McCarthy עושה שימוש במסגרת הטיפול הזוגי היא שימוש בשאלון חצי מובנה. הפגישה המוקדשת להיסטוריה המינית מתקיימת בפורמט פרטני לאחר מפגש ההערכה הזוגי הראשוני, ונפתחת בהתייחסות של המטפל לכך שהיה רוצה "להבין ככל שיוכל עליך ועל התפתחותך המינית. אבקש שתהיה כנה כל שתוכל ותשתף בהתנסויות מיניות חיוביות ושליליות. בסוף השאלון, אשאל האם יש לך סוד או אינפורמציה רגישה שאינך רוצה לחלוק עם בן הזוג. כמובן, אכבד את בקשתך ולא אשתף את בן הזוג ללא הסכמתך".
סקירת ההיסטוריה המינית מתחילה בסקירה כרונולוגית של ההשכלה המינית: למידה בבית הספר, מהמשפחה, מהדת ומבני קבוצת הגיל. השאלות מוצגות כשאלות פתוחות היוצאות מעמדה לא שיפוטית ומתוך עידוד של המטופל לשיתוף. כמו כן, McCarthy ממליץ לשאול מפורשות על התנסויות מיניות מבלבלות, שליליות, מעוררות אשמה או טראומטיות שהתרחשו בגילאי הילדות או ההתבגרות. סביב נושאים רגישים ומביכים (אוננות, פנטזיות וכד') על המטפל להשתמש בשפה שתקל על המטופל לגעת בנושא. למשל, סביב נושאים של משיכה הומוסקסואלית ניתן להשתמש בנוסח כ"להרבה אנשים יש מחשבות, פנטזיות או חוויות המערבות אדם מבן אותו המין. איך החוויה שלך בהקשר זה?". בסוף הריאיון המטפל מזמין את המטופל לסמן נושאים רגישים או סודיים ומברר איתו מדוע חשוב לו לשמור נושאים אלו בסוד. בתגובה לכך, חלק מהמטופלים מגלים כי אין סיבה של ממש לסודיות מלבד מבוכה, בושה וחשש מתגובת בן הזוג, ומאפשרים למטפל ולעצמם לשתף את בן/בת הזוג בסוד.
McCarthy מתאר כי הסודות השכיחים ביותר הנוגעים לסודות עבר מיניים, לפי רמת שכיחותם, הם:- אשמה על אוננות או פנטזיות- פגיעה מינית או גילוי עריות בילדות- כישלון או אכזבה מהמפגש המיני הראשון- בלבול או אשמה סביב התנסויות מיניות עם בן אותו המין- עבור נשים, חוויות של היריון או הפלה- עבור גברים, קיומם של חפצים מגרים מינית (למשל, גרייה מנעלי נשים)- דימוי עצמי גופני שלילי- בדרך כלל סביב גודל וצורת הפין או השדיים- אונס, פגיעה מינית או הטרדה מינית- השפלה או דחייה מיניתתמה מרכזית שעולה היא תחושת הבושה, האשמה והפגיעות סביב האפשרות לחשיפת סודות אלו. אנשים רבים חשים שאם בן הזוג ידע על חוויות אלו הוא יכבד אותם פחות או יסיים את הקשר הזוגי. כלומר, בני זוג רבים חשים כי שמירת הנושא כסוד היא הדרך לשמור על הקשר הזוגי, על אף שתפיסה זו פוגעת בקבלה העצמית ובתקשורת עם בן הזוג. כך, השמירה על הסוד מעכבת את יכולתם של בני הזוג לדון בפתיחות בקשיים המיניים.
על אף הפחדים הנלווים לחשיפה, McCarthy טוען כי חשיפה ועיבוד שלהם עדיפה על הסתרתם. לא ניתן לשנות את העבר, אך ניתן לשנות קוגניציות ורגשות הנוגעים לאירועי עבר שליליים וטראומטיים, ובן הזוג עשוי להתגלות כפרטנר משמעותי לשינוי היכולת לקבלה עצמית. שתי דוגמאות שכיחות הן המעבר מ"להיות קרובן ללהיות שורד" והחוויה של "לחיות טוב היא הנקמה הטובה ביותר". כאשר אחד מבני הזוג מסתיר "סוד מבייש" הוא מרגיש כקורבן פסיבי אשר צריך להגן על עצמו מפני האשמה ואינו בטוח בכך שמגיעה לו מיניות טובה יותר. הוא מרגיש כי אינו ראוי להערכתו, אמונו וקרבתו של בן הזוג כך שהסוד הופך למקור לאמביוולנטיות כלפי חקירה זוגית משותפת של מקור הקשיים המיניים והתמודדות עמם.
באופן אופטימלי, הסוד נחשף כחלק ממפגש הפידבק הזוגי. לדוגמה, בן הזוג יכול לשתף את בת זוגו בחווית ההשפלה שנוצרה בעקבות מפגש מיני ראשון כושל בגיל 17 ולחקור בנוכחותה כיצד חוויה זו גורמת לו להסתיר חוויה זו ולהמשיך לנסות להוכיח את מיניותו וגבריותו כדי לפצות על חווית העבר. ניסיונות פיצוי אלו עשויים להפוך את המיניות למלווה בחרדה רבה ובכך לפגוע בהנאה המינית של שני בני הזוג. החשיפה יכולה לעורר אמפתיה של בת הזוג ובעיקר- לאפשר להם לבנות סגנון מיני יותר נוח, אינטימי ומתפקד.
הסודות הקשים ביותר לחשיפה הם אלו שגורמים לאדם לחוש כי גרם לבעיה משמעותית- למשל, היריון לא מתוכנן בו האישה משקרת לגבי זהות האב, הצצה בנשים עירומות בעבר, הוצאת סכומי כסף גבוהים על חומרים פורנוגרפיים וכן הלאה. במקרים אלו על המטפל לברר מהי המוטיבציה לחשיפת הסודות, כאשר באופן אידיאלי המוטיבציה תהיה התמודדות עם חוויות העבר והשלכותיהן על התפקוד המיני. במקרים אלו, בני הזוג יוכלו לעבד את הסוד באופן שימנע ממנו לחלחל ולהשתלט על התפקוד המיני, ולבנות מערכת זוגית-מינית המושתתת על אמון ואינטימיות. מוטיבציות שליליות כחיזוק האשמה, עירור אמפתיה באופן מניפולטיבי, הצדקת הימנעות ממין וכן הלאה ימנעו מחשיפת הסוד להפוך לגורם מתקן ומקדם.
במקרים רבים קשה יותר לחשוף סודות ונושאים רגישים הנוגעים להתנהגויות מיניות בהווה, מאחר והתגובה אליהם נוטה להיות פחות צפויה. התמודדות עם שאלות מורכבות שביניהן האם, איך ומתי לחשוף סודות אלו מצריכים הערכה קלינית רגישה ושיפוט מדויק של הסיטואציה.דוגמאות שכיחות לסודות מסוג זה הן:
- אוננות- כולל תכני פנטזיה שונים ושימוש בחומרים פורנוגרפיים- רומן מחוץ לנישואים- מיניות קומפולסיבית ופראפיליות בפרט- הומוסקסואליות או ביסקסואליות שאינה ידועה לבן/בת הזוג- תחושות אכזבה ותסכול מול הפרטנר- תחושות דחייה מבן הזוג, אישיותית או מינית- נושאים הנוגעים להיריון, הפלות, חוסר פוריות או היגיינה
סודות הנוגעים להתנהגויות מיניות בהווה נוטים לפגוע משמעותית באינטימיות הזוגית, כאשר הדוגמה הברורה ביותר למצב זה היא השפעתו של רומן מחוץ לנישואים. כמעט בלתי אפשרי לקיים טיפול זוגי מיני כאשר אחד מבני הזוג מנהל רומן סודי מאחר וההתמודדות הנדרשת בטיפול מצריכה משאבים של זמן והתמודדות פסיכולוגית. באופן אידיאלי, בן הזוג המנהל רומן יבחר לחשוף זאת ולבקש את עזרתו ותמיכתו של הפרטנר בסיום הרומן וחזרה לקשר הזוגי, אך אידיאל זה מתממש לעתים רחוקות ביותר. במרבית המקרים יש הסכמה על סיום הרומן אך בן הזוג המעורב בו מגלה כי קשה לעשות זאת מכפי שציפה. במקביל, בן הזוג הנבגד נותר מבולבל ומתוסכל, והופך חשדן יותר ויותר.
ישנן מספר אסטרטגיות טיפוליות להתמודדות עם רומן המתנהל בהווה. אחת היא ניהול מפגשים פרטניים עם כל אחד מבני הזוג במטרה לחקור ולפתור נושאים אינדיבידואלים כהכנה לטיפול זוגי. אסטרטגיה נוספת היא קיום פגישות טיפוליות רק עם בן הזוג המנהל רומן מתוך הנחה שטיפול זוגי של ממש אינו אפשרי עד שיתמודד עם הקשיים האישיים ויסיים את הרומן. אפשרות נוספת היא ניהול טיפול זוגי שאינו מתמקד בנושאים מיניים אלא בנושאים כמיומנויות תקשורת ופתרון בעיות, עיבוד נושאים הנוגעים לחוויות במשפחות המקור וכן הלאה. אסטרטגיה רביעית אותה McCarthy מתאר כהתערבות בה הוא משתמש בדרך כלל היא קיום מפגשים זוגיים משותפים הממוקדים בחשיפה טיפולית של הרומן, משמעויותיו והדרכים לבניית האמון, הקשר והמיניות מחדש. במקביל למפגשים אלו עשויים להתקיים מפגשים עם כל אחד מבני הזוג בהתאם לצרכיהם. אסטרטגיה זו מדגישה אלמנט מהותי של הטיפול הזוגי לפיו כל אחד מבני הזוג אחראי למיניותו, ושניהם יחד מהווים קבוצת עבודה המכוונת לשיקום הקשר המיני.
קל יותר לחשוף רומן שכבר הסתיים, וקל יותר לחשוף רומן אשר המעורבות הרגשית בו נמוכה. מעבר לכך, כאשר בן הזוג שבגד לוקח אחריות על מעשיו ומראה נכונות של ממש לקחת חלק בטיפול יש יותר סיכוי לקיום טיפול זוגי מיני. באופן כללי, מעבר למורכבות הייחודית הנלווית לחשיפת רומן במסגרת הטיפולית, מטרת הטיפול נותרת זהה למטרה הטיפולית במקרים של סודות עבר מיניים: חשיפת הסוד ותהליך משותף של התמודדות עם משמעויותיו באופן שיכול לשקם את הקשר הזוגי והמיני. McCarthy מדגיש כי תפקידו של המטפל אינו לקבל החלטות עבור בני הזוג אלא לסייע לכל אחד מהם להתבונן ברווחים ובמחירים שיש לקשר הזוגי שנוצר. לחשיפתם של סודות מיניים עשויות להיות השלכות שונות: חשיפת אוריינטציה מינית הומוסקסואלית, למשל, יכולה להביא לגירושים כועסים או לגירושים מלאי אמפתיה, לקבלה של חיי נישואים ללא מיניות או ליצירת הסדר זוגי בו מתאפשרת גם מיניות בין בני הזוג וגם מיניות הומוסקסואלית מחוץ לנישואים.
בהתמודדות עם נושאים מיניים רגישים או סודיים, המטפל צריך לצאת מעמדה מכבדת, אכפתית ולא שיפוטית. בו זמנית עליו להיות ער לערכיו הפסיכולוגיים והמיניים, למשל לתפיסה לפיה מיניות היא חלק חיובי מהחיים ורכיב מהותי בזוגיות, ולאופן בו הם משפיעים על התנהלותו סביב תמות מיניות שונות. במקרים בהם מתקיימות התנהגויות מיניות מסכנות (למשל, ריבוי פרטנרים מחוץ לנישואים ללא שימוש בקונדום), על המטפל ליידע את בני הזוג לגבי הסיכונים הכרוכים בהתנהגות זו ולגבי אפשרויות להתנהגות מינית בריאה יותר.
Sexual secrets, trauma, and dysfunction. McCarthy, Barry W. Journal of Sex & Marital Therapy, Vol 28(4), Jul-Sep 2002, 352-360.
