פסיכואקטיב- אנשי ונשות בריאות הנפש למען זכויות האדם
אנו, פסיכולוגים ואנשי מקצועות בריאות הנפש, חברים בקבוצת פסיכואקטיב, הפועלת למען זכויות אדם, מבקשים להביע דעתנו ולתרום את תרומתנו לפולמוס העכשווי סביב הבחירות לוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית במועצת הפסיכולוגים.
לנוכח המאבקים המתרחשים כיום בנושא הנהגת מקצוע הפסיכולוגיה והפסיכולוגיה הקלינית בפרט, נבקש להאיר ולהדגיש כמה נקודות, המשפיעות על טבעו של המאבק ושלדעתנו אינן זוכות לתשומת לב מספקת.
נפתח ונאמר, אנו רואים צורך בשינוי בתרבות המקצועית העכשווית בפסיכולוגיה הישראלית ובמבני הכוח הפנימיים המאפיינים אותה. אנו רואים קשר ברור בין יחסי הכוח הפנימיים ואופני המאבק בזירה הפרופסיונאלית לבין אופי פעולתם של פסיכולוגים במרחב הקליני והציבורי. בזמן רגיש זה, אנו מבקשים להדגיש את הערך והחשיבות של מודעות להיבטים הפוליטיים - פנימיים וחיצונים - של המקצוע, שהשפעתם על אופי הפרקטיקה ועל מקומה החברתי של הפסיכולוגיה הישראלית, הוא רב. אנו רואים במשבר הנוכחי הזדמנות לפעולה מודעת של ציבור הפסיכולוגים בארץ, העשויה לקדם תהליכי שינוי והתחדשות מקצועיים, ומנגד - חשש מפני הסתגרות בשיח מקצועי מנותק מצרכי הציבור ובלתי רלבנטי למציאות בישראל בת זמננו.
למאבק הנוכחי על דמותה של הפסיכולוגיה הקלינית היבטים והשתמעויות רבות, מהם אנו מבקשים לתמוך ולקדם את הנושאים הבאים:
1) אנו תומכים בכל מהלך שמטרתו לקדם בחירה שקופה ותקינה של הוועדות המקצועיות. אנו ערים לחילוקי הדעות והסערות סביב הליך מינוי הועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, ורואים צורך במהלכים שיובילו להקטנת הפער בין האופן שבו מתנהלת הפוליטיקה הפנים-פרופסיונאלית לבין האופן שבו מתנהל השיח הטיפולי כפי שאנו תופסים אותו: כשיח מכובד ומכבד, אשר ער ופתוח לנקודות המבט השונות וליחסי הכוח הפועלים בו כברי השפעה, ואינו מונע על-ידי מאבקי שליטה ויוקרה אישיים או סקטוריאליים. אנו מקווים שחברי הוועדה הקלינית הנוכחית יפעלו לקיום שיח הדדי, מכבד ופורה, בינם לבין עצמם, ובינם לבין הדעות והגורמים השונים בשטח.
2) אנו קוראים לכל הנוגעים בדבר לשים לנגד עיניהם את ציבור המטופלים, על מנת להעניק להם את השירות הטוב והמתאים ביותר. שירות מיטבי קשור כמובן באיכות ההכשרה של הפסיכולוגים הקליניים ושל אנשי טיפול בכלל, ולפי תפיסתנו גם בפלורליזם של גישות טיפול ואבחון. מאחר ולוועדה הקלינית השפעה על כל מהלך הלימודים, ההכשרה והפרקטיקה של מקצוע הפסיכולוגיה, אנו רואים בה אחראית לקידום היבטים אלה בכל מהלך ההכשרה של פסיכולוגים/ות קליניים/ות.
3) אנו סבורים כי בעידן הנוכחי הכשרה אחראית ואיכותית חייבת לכלול התייחסות למחוללי סבל חברתיים-פוליטיים ואינה יכולה להסתפק במיקוד פנים נפשי בלבד. לשם כך דרוש שלפסיכולוגים יהיה ידע ביקורתי נרחב, מתחומי מדעי הרוח והחברה והמדע בכלל.
4) כגוף אשר שם במוקד פעילותו את הקשר שבין מקצוע הפסיכולוגיה לבין תהליכים חברתיים ופוליטיים בתוכם אנו חיים ופועלים, אנו רואים חשיבות גדולה בשאיפה לייצוג הולם של חלקי אוכלוסיה שונים בוועדה המקצועית. לקוחות המקצוע, המטופלים, נמנים על כל שכבות האוכלוסיה: נשים, גברים, פלסטינים אזרחי ישראל, אתיופים, דתיים ועוד. לכן, עם אמוננו באנשי/ות המקצוע שבוועדה החדשה אנו מצרים על כך שאין בה ייצוג לשכבות אוכלוסיה אלו. אנו סבורים כי לא ניתן לעצב את עתיד המקצוע עבור כלל החברה בישראל באופן רגיש והולם מבלי לכלול בין האנשים המעצבים את דמות המקצוע נציגים של מגזרים מרכזיים בחברה. אנו סבורים כי בועדות בעתיד יש לתת את הדעת על נוכחות של מיעוטים ומגזרים מדוכאים ו/או קונפליקטואליים בתוך הועדה המקצועית, שיהיו שותפים מלאים לתהליכי קבלת ההחלטות (גם אם לא ניתן לקיים ייצוג מלא). נוכחות כזו תתרום להפיכת הועדה לרגישה תרבותית ופוליטית ותתרום לשיפור השירות הטיפולי הניתן לכל שכבות האוכלוסיה.
אנו רואים לנכון לציין בהקשר זה גם את העובדה שבאקדמיה קיים מיעוט מדאיג של נשים פרופסוריות בתחום הפסיכולוגיה הקלינית, מה שמהווה ניגוד לריבוי הנשים הפסיכולוגיות הקליניות בשטח. מבין אנשי הסגל המלמדים פסיכולוגיה קלינית באוניברסיטאות, אין גם מרצים/ות ערבים/ות בעמדות בכירות. העובדות הללו תורמות לצורך ברגישות מוגברת להתבוננות ביקורתית על הידע ועל הפרקטיקה הפסיכולוגיים בקרב הועדות המקצועיות. אנו קוראים לוועדה הנוכחית להתייחס לנושא זה ולהשקיע מאמץ בתקשורת ובהקשבה לאנשי/ות מקצוע מהמגזרים השונים, ולתת משקל לקולם ולצרכיהם בהחלטות שיתקבלו במהלך כהונת הועדה.
5) אנו רוצים להביע הערכה לציבור אנשי המקצוע הנוטל חלק בדיון העכשווי, הנוגע לבחירות לועדות המקצועיות ולעתידה של הפסיכולוגיה הקלינית בישראל. אנו מוצאים ערך רב בעמדה מקצועית מעורבת, שאינה חוששת לנקוט עמדה ולפעול למען מטרות שהן ראויות לדעתה. לפיכך, אנו קוראים לציבור הפסיכולוגים ולנציגיו, במועצת הפסיכולוגים ובועדות המקצועיות, באקדמיה ובכלל לגלות עניין בהשפעות הגומלין בין היבטים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים, לבין היבטים פסיכולוגיים והעשייה המקצועית. מעורבות ולמידה, אם במחקר מדעי, במחקר קליני או אחרת, יוכלו לייצר בסיס של ידע וניסיון מהם ניתן יהיה לעמוד על טיבם של הקשרים הללו. אנו מבקשים לציין גם את האפשרות לפעולה ממשית של ציבור הפסיכולוגים למען מטרות חברתיות ובמטרה למזער גורמי סבל ומצוקה.
6) מתוך האמור לעיל, אנו מבקשים לשלוח קריאה לציבור הפסיכולוגים ולנציגיו לקדם שיח מקצועי פתוח וכן, ובה בעת שיח ביקורתי, הבוחן את עצמו ואת השלכותיו על הפרקטיקה המקצועית במישור הפרטני והקולקטיבי.
אנו קוראים לאנשי המקצוע המעורבים לשמש בדבריהם ובמעשיהם דוגמא להתמודדות עם קונפליקט ומשבר. אנו סבורים כי ניהול אחראי של המשבר הנוכחי עשוי לקדם את הפסיכולוגיה הקלינית הישראלית ולהשיב לה את מעמדה הציבורי ואת אמונו של הציבור בה.
בכבוד רב,
חברות וחברי פסיכואקטיב.
